למה זה קורה לי?
זה סיפור על ילדה בשם אלינור (כולם קוראים לה אלי) פרח שעוברת דירה מבואנוס איירס (ארגנטינה) לניו יורק (ארה״ב). היא בדיוק עולה לכיתה יא ועוברת הרבה דברים טובים אבל גם רעים פוגשת אנשים חדשים ואולי גם אהבות?
***הסיפור בעברית***
...
הגענו למקום והבית היה ענקי בצורה שזה לא נתפס, הייתה כיכר לפני הכניסה לבית! הסתכלנו על המקום ואהבתי אבל זה לא לעכשיו "נו מה את אומרת?" ברנדון שאל שהסתכלנו "אני אשמח לגור פה אי פעם אבל לא עכשיו, הבית הזה לא מתאים לשני אנשים הוא מתאים ל20 אנשים" אני אומרת והוא מחבק אותי "אני יעשה לך 20 ילדים" הוא אומר ואני צוחקת "ידעתי שתגידי ככה אז מצאתי עוד מקום קרוב לפה, יותר קטן" הוא אומר ואני מביטה בו "יאללה בוא נלך לראות" אני אומרת ואנחנו חוזרים לאוטו, נוסעים לבית אחר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אני רוצה את הבית הזה" אני אומרת בזמן שאני מסתכלת בפעם המיליון על הבית, הוא לא היה מפלצתי אבל הוא גם לא היה קטן, הוא היה מתאים בדיוק. הוא היה מעוצב בצבעים חמים, חום בעיקר שלט פה, יש בריכה, מטבח רחב, לפחות 5 חדרי שינה והמון חלל "גם אני אוהב אותו" ברנדון אמר "אז לקחנו?" הוא שאל והנהנתי, הוא שילם על הכל וחזרנו הביתה.
"נו איך היה?" אדם שאל "הבית הראשון היה יותר מידי גדול הוא מתאים ל20 אנשים, לא לשנינו אז הלכנו לראות בית יותר קטן ולקחנו אותו" אני אומרת והם מהנהנים "אז מתי אתם עוברים?" הלנה שאלה "חשבתי שעכשיו נלך לארוז, בתכלס הבית מרוהט רק חסרים הבגדים שלנו ואוכל, אז נארוז את הבגדים והחפצים, אחרי זה נלך לסופר לקנות אוכל" ברנדון אומר "יאללה לכו לארוז" קרולינה אומרת ואנחנו עולים.
נקודתמבטהלנה:
"אמא את חייבת להיות יותר שקטה ורוגעה הוא מציע לה עוד שבוע" אני אומרת לאימי והיא מבטלת הכל בהנפת יד "הנכד הקטן שלי מתחתן ובמקרה זה גם הראשון, מותר להתרגש" היא טוענת ואני נאנחת "הכל זה הפתעה קרולינה, הוא מתכנן לה את זה כבר מאז שהם חזרו מהפרידה שלהם" אדם אומר "זה כי הוא רומנטי לא כמוך" אני מקניטה אותו "מה לא רומנטי בי?" הוא שאל "אולי העובדה שהצעת לי נישואין במהלך ריב ופשוט זרקת עליי את הטבעת ואיימת שאם אני לא שלך אתה תהרוג כל אחד אחר" אני אומרת "הייתי צעיר וחמום מוח" הוא מגונן על עצמו "מה שתגיד, העיקר הוא שיצא לך בן רומנטיקן ואני שמחה על כך" אני אומרת.
נקודתמבטאלינור:
"ברנדון אני לא יודעת אם זה מתאים עכשיו אבל-" אני אומרת בזמן שאנחנו מסדרים את המזוודות והוא קוטע אותי "תגידי מה שבאלך, מתי שבאלך" הוא אמר והנהנתי "אנחנו עומדים להתחתן נכון?" אני שואלת והוא מהנהן אליי "אז חשבתי שאולי גם נאמץ ילדים ולא רק נעשה" אני אומרת קצת לחוצה (חלום אישי שלי - הערת הכותבת) "כמה ילדים שבאלך יהיה, מאומצים או שלנו מה שתרצי מלכה שלי" הוא אומר וחיבקתי אותו "חשבת כמה את רוצה?" הוא שאל והרהרתי "לא יודעת אחרי החתונה אני יחליט" אני אומרת והוא מהמהם "סיימת לארוז?" אני שואלת והוא הנהן, לקחנו את המזוודות והעמסנו הכל על הג'יפ הגדול של ברנדון "יאללה עלי וניסע" הוא אומר ואני עולה "אני אתגעגע לבית הזה" אני אומרת בגעגוע "אל תדאגי נבוא מתי שתרצי" הוא אומר ומניח יד אחת על יריכי "בית חדש, התחלות חדשות" הוא אומר ואני מהנהנת, מזמזמת לעצמי שיר מסויים שהתנגן ברדיו.
