Why did it happen to me?

פרק 117 - happy birthday lizzza

נקודת מבט אלינור:

״נווו נתנאל!״ אני צועקת והוא נאנח ״לא אלינור, הבטחתי לדולורס שאני לא מסכן אותך״ הוא אמר ערכתי ברגלי כמו ילדה קטנה ״נתיי, נוו משעמם לי כאן ועוד שנייה אני דופקת את הראש בקיר״ אני אומרת ״תדפקי״ הוא אמר והתרגזתי ״דיי נו נתנאל, משעמם לי תן לי משהו לעשות״ אני מתחננת ״לכי תציירי, תבקשי מאושר שתביא לך דפים וצבעים״ הוא אמר והתעצבנתי ״נוו מה אני בת חמש? תן משהו אמיתי״ אני אומרת וכנראה כבר נמאס לו ממני.

״אלי בחייאת אמא שלך, לכי לחדר ומצידי תישני״ נתנאל אומר אחרי שהתווכחנו עוד ״אם אתה לא נותן לי לעזור אני קוראת לברנדון״ איימתי ״תקראי״ הוא אמר וניקיתי את גרוני ״ברנדון״ צרחתי והוא בא בריצה ״מה קרה?״ הוא התנשף ״משעמם לי ואני רוצה לעזור ונתנאל לא נותן לי״ אני אומרת והוא נאנח ״הוא צודק מאמי, הדולי הזאת מטורפת על כל השכל והיא רוצה אותך מתה אז בחייאת אלי פעם אחת שבי בצד ותחשבי על עצמך לפני אחרים״ הוא אמר והלכתי לחדר, טרקתי את הדלת בהכי עצביים שלי ונשכבתי במיטה.

״לייזה!״ אני צועקת אל הטלפון ״אליי מה קורה?״ היא שואלת ואני שומעת מאחורה משהו נפל ״דיוויד!״ היא צעקה וצחקתי ״חכי שנייה אלי״ היא אומרת ואני שומעת אותה צועקת על דיוויד על כך שהפיל את כל הסירים. ״שיהיה בריא״ היא חזרה אליי ונשפכתי מצחוק ״לייזה באיזה חודש את עכשיו?״ שאלתי פתאום ״בחצי של השני״ היא עונה ואני מהמהמת ״אוף אני מתה להגיע כבר לרביעי כדי לדעת אם יש לי בן או בת״ היא אמרה וחייכה ״אני כל כך שמחה בשבילך״ אני אומרת ״מתי את חוזרת לארצות הברית?״ היא שאלה וחשבתי על סיפור, אני לא רוצה שהיא תדאג ״אנחנו מתעכבים פה, הכרתי כאן משפחה ואני רוצה לבלות איתם לפני שחוזרים״ חצי שיקרתי ״אוו יפה, טוב אני חייבת לעוף לפני שדיוויד יהרוס את כל המטבח״ ולפני שהיא מנתקת אני שומעת קול של מתכת נופלת וצוחקת לעצמי.

נקודת מבט ברנדון:

״היא עצבנית נכון?״ נתנאל שאל ״היא רותחת מעצבים״ אני עונה מסתכל לכיוון שאליו הלכה ״לא מספיק שהיא תמיד רוצה לעזור ולהציל את כולם היא גם פמיניסטית, היא חייבת להוכיח שבנות יכולות לעזור ולעשות דברים כמו הבנים ואפילו יותר טוב״ אני אומר והוא מהנהן.

״נתנאל איפה אמיר?״ אני שואל אחרי שחיפשתי את אמיר ״הוא יצא לקנות אוכל הוא כבר חוזר״ נתנאל אמר ובדיוק נפתחה המעלית ואמיר הופיע עם שקיות אוכל. ״אמיר, אח שלי בוא רגע״ אני אומר והוא בא לצד ״אני חושב שהבנים תוך שבועיים יהיו מוכנים למטווח ואם הם יעברו אותו בשלום אפשר לשלוח אותם למשימה״ אני אומר ואמיר נראה מהורר ״יש לנו שבוע וחצי לפני המתקפה של דולי״ הוא אומר ״אתה תצליח להכין אותם עד אז?״ הוא שאל בלחץ ״הבאתי תגבורת, אז אני חושב שכן תקבע לי מטווח לעוד שבוע בדיוק״ אני אומר והוא מהנהן.

הלכתי לכיוון החדר שנתנו לי ולאלי במקום הזה ״אלינור?״ אני דופק על הדלת ונכנס ״מה?״ היא שאלה בעצבים ״את יודעת שהכל זה לטובתך נכון?״ שאלתי והיא נאנחה בעצבים ״אני דורשת לעזור!״ היא אומרת בעצבים ״אלינור, את חשובה כאן לכולנו אף לא רוצה שיקרה לך משהו״ אני מנסה לשכנע אותה ״שום דבר שתגיד לא תשנה את ההחלטה שלי״ היא מתעקשת ״מה יקרה שתהי בהיריון?״ שאלתי אותה ״אז אני אנוח בינתיים אני לא אז אני דורשת לעזור!״ היא המשיכה ואני התייאשתי.

״בואי נעשה עסקה״ אני אומר והיא נרגעה ״אני אתן לך לתכנן את מהלך הפעולה וזהו״ אני אומר והיא חושבת ״בסדר״ היא אמרה וחייכתי שסופסוף היא הסכימה איתי בלי להתווכח.

נקודת מבט לייזה:

״דיוויד תפסיק עם השטויות!״ אני אומרת אחרי שאני עוזרת לו להרים את כל הסירים שהוא הפיל ״אני כבר כמעט בחודש השלישי, זה לא צחוק עוד חצי שנה הולך להיות לנו ילד או ילדה, שאת זה דרך אגב נדע חודש הבא, ואנחנו חייבים לתפוס את עצמנו בידיים״ אני אומרת ומתיישבת בספה ״את צודקת ולמרות שעברו כבר 3 חודשים זה עדיין מוזר שהולך להיות לנו ילד״ הוא אמר וקם למטבח.

״שלא תחשבי ששכחתי״ הוא אמא ובא עם קופסא גדולה ״תפתחי״ הוא אמר והייתי בשוק, היה בפנים עוגה עם כל מיני כיתובים שקשורים אליי כמו 'little brown girl' ו- 'Wednezzzday with lizzza' ״אוו זה כל כך מקסים״ אני אומרת ומחבקת אותו חזק ״אתה מדהים״ אני אומרת ומנשקת אותו ״הכל בשבילך״ הוא אמר וחייכתי חיוך ענק, אני בת 21!

~~~~~~~~~~~~~~~
אוקיייי אז היום (31.3.17) יש למישהי מאוווד מיוחדת יום הולדת!
כפי שניחשתם זאת לייזהה❤
בזכותה אני והחברה הכי טובה שלי התחברנו אני אני חייבת לה את האושר שלי.

אוהבת המוווווןןןןןן ❤❤
Little white girl outtttttttrr, byeeeee