פרק 28 חלק א' - אני אוהבת את אח שלו

1.4K 94 7
                                    

נקודת מבט אלינור:

הגענו לקניון וישר סחבנו את הבנים לחנות הראשונה שראינו ובילנו שם לפחות 30 דקות וככה בכל חנות אפשרית בקניון. בסופו של דבר קנינו את כמעט כל הקניון בשבילנו ובשביל הבנים "אפשר סופסוף ללכת לאכול?" ברנדון שאל "אמממ כן" עניתי "אבל קודם תתקשר למישהו שיקח את הדברים״ וברנדון התקשר הכי מהר לאחד השומרים שיבוא לקחת. השומר בא אחרי 5 דקות ולקח הכל "עכשיו אפשר ללכת לאכול" אמרתי והבנים דפקו ריצה לעבר מק'דונלדס "בנים...." אמרנו בהאנחה והלכנו לשם.

חזרנו הביתה אחרי שסיימנו לאכול. ישבנו כולנו בסלון וראינו משהו בטלוויזיה "ברנדון תגיד איפה אדיר? הרבה זמן לא ראינו אותו" ענבר שאלה "איפה הוא באמת?" המשכתי אותה "הוא יצא למשימה לכמה זמן הוא אמור לחזור מחר" הוא ענה "אהה" אמרנו כולנו. אחרי כמה שעות עלינו כולנו לישון. נשכבתי במיטה שברנדון מחבק אותי "לילה טוב אהובי" אמרתי "לילה טוב אהובתי" הוא אמר ונרדמתי.

נקודת מבט ענבר:

עכשיו 4 בלילה והתעוררתי מסתם חלום. ירדתי למטה כדי לשתות מים ופתאום אני קולטת מישהו "דן זה אתה?" שאלתי "קרוב אבל לא זה אדיר" פתאום אדיר אמר והסתובב אליי "מה אתה עושה פה לא היית אמור להגיע מחר?" שאלתי אותו "לא הייתי צריך להגיע היום אבל לא היה לי כוח לאף אחד אז הלכתי למועדון והשתכרתי" הוא ענה וצחקק כנראה הוא עדיין שיכור "למה השתכרת?" שאלתי "כי לא רציתי לחזור לראות אותך ואת אחי ביחד" הוא אמר ולא הבנתי "למה?" שאלתי "כי אני אוהב אותך תמיד אהבתי והבוגד שבמקרה הוא אח שלי לקח לי אותך, אמרתי לו שאני אוהב אותך לפני כן והוא ידע את זה ובכל זאת הוא היה חייב להיות איתך כמו בוגד" הוא אמר והייתי המומה באתי להגיב ופתאום הוא נישק ואני אותו זה הרגיש כל כך טוב אבל ידעתי שזה אסור אז דחפתי אותו ממני "די אסור לנו" אמרתי והזזתי אותו "נו מה אכפת לך זה יהיה הסוד שלנו" הוא אמר וחשבתי על זה קצת אני באמת מרגישה אליו משהו והנשיקה הזאת הייתה ההוכחה לזה שאני באמת אוהבת אותו תמיד אהבתי אותו ודן היה רק הסחת דעת אבל איך אני הולכת להגיד לו את זה? "את לא חייבת לענ-" אדיר אמר וקטעתי אותו "אני מסכימה, בסדר, אבל אתה ודן תריבו בגללי וזה לא נעים לי" אמרתי בעצב "אני שונא את דן גם בלי קשר לזה" הוא אמר "טוב" אמרתי הוא נישק אותי "טוב יאללה אני צריכה לעלות" אמרתי ובאתי ללכת והוא תפס בידי "מחר אומרים לו" הוא אמר והנהנתי בעצב "כמה שנמשוך את זה יותר זה יהיה יותר גרוע" אמרתי הסתובבתי ועליתי. נכנסתי למיטה שדן עדיין ישן וחשבתי איך אני הולכת להגיד לו שאני אוהבת את אח שלו? וככה נרדמתי עם המון מחשבות על דן על אדיר על האהבה ועל בשביל מה צריך אותה לעזעזל?!

Why did it happen to me?Where stories live. Discover now