פרק 20 - שיכור מהתחת

1.7K 101 12
                                    

נקודת מבט אלינור:

"קומוווווווווווווווו" שמעתי צעקה והתעוררתי בבהלה שברנדון בדיוק כמוני, מבוהל "יא משוגעים לא מעירים ככה בן אדם" אמרתי בכל עייף עם עין אחת פקוחה "זה אתם שלא קמים" ענבר אמרה "מה השעה?" ברנדון שאל "שמונה" דן ענה וישר קפצנו "איך אני אתארגן בשעה וחצי?" התחלתי לצעוק תוך כדי שאני מוציאה בגדים מהארון "תירגעו וממהרררר" נוי צעקה "בסדר מה את צועקת משוגעת" ברנדון אומר תוך כדי שהוא סותם את האוזניים "סתום את הפה ותקשיב" פרנקלין אמר והשתתקנו "דבר ראשון נוי וענבר תעזרו לאלינור לבחור בגדים ומיד אחרי זה שתכנס להתקלח, דבר שני אנחנו הולכים לעזור לברנדון כי המפונק הזה לא יכול לעשות כלום לבד" הוא סיים וכולם הצדיעו ואמר "כן המפקד" וצחקנו "יאללה" הוא זירז אותנו בזמן שהם יצאו לחדר של ברנדון.

"אני מזהירה לא שמלה, אני רוצה מכנס וחולצה" אמרתי וישר אחרי זה ענבר ונוי התחילו לזרוק בגדים בכל החדר תוך כדי שאני קוראת להן 'משוגעות' או 'מטורפות' או שאני שואלת אותן בציניות אם הן התחלקו על השכל.

"מצאתייייי" נוי צועקת "גם אניייייי" ענבר צועקת ושתיהן מראות לי את הבגדים שבחרו ג'ינס שחור עם קרעים וחולצה תואמת "אהבתי" אמרתי וחייכתי "יופי יאללה למקלחת!" נוי אמרה וענבר אמרה ביחד איתה את המילה מקלחת ודחפו אותי למקלחת.

יצאתי עם מגבת ונוי וענבר הביאו לי את הבגדים עם הלבשה תחתונה וחזרתי לאמבטיה. התלבשתי ויצאתי "וואו" הן אמרו "יאללה שיער" הם אמרו והושיבו אותי על כיסא "פן חלק וזהו" אמרתי והן עשו לי פן. סיימנו הכל והשעה עכשיו 21:15, נשמנו לרווחה וירדנו לסלון "כמה זמן??" פרנקלין צעק "כמה שצריך" נוי אמרה "לא אשמתנו שלבנות לוקח יותר זמן" ענבר אמרה "שמנו לב" דן מלמל בשקט וענבר הרימה עליו את הגבות שלה "אהה קבענו שהם יישארו לישון פה" ברנדון אמר "סבבה" אמרתי ויצאנו.

הגענו אחרי חצי שעה למועדון "אלינור אני מזהיר אותך את לא שותה" ברנדון אמר ברצינות ונעצתי בו מבט של מוות "טוב אבל כוס אחת ודי" הוא אמר ונאנח "ואתה שתי כוסות ודי" אמרתי והוא נאנח יודע שלהתווכח איתי לא יעזור לו בכלום.

אנחנו פה כבר שעתיים ועדיין לא שתיתי לעומתי ברנדון שתה כבר שתה כוס אחת "ברנדון אני רוצה לשתות" צעקתי לו "טוב.." הוא אמר "בואי איתי" הוא הוסיף והלכנו לבר "מה את רוצה?" הוא שאל "וודקה אשכוליות" אמרתי והוא היה מופתע "מה יש?" שאלתי אותו מבולבלת "חשבתי שאת לא תדעי בכלל ותרצי שאני אבחר לך וכך אוכל למנוע ממך לשתות" הוא אמר והרוויח כאפה בעורף "חשיבה זה לא הצד החזק שלך" עקצתי אותו והוא צעק לברמן שיביא לי וודקה אשכוליות וגם וויסקי לעצמו.

Why did it happen to me?Where stories live. Discover now