חיי המרפאה המשעממים.

425 24 4
                                    

אז נרדמתי במרפאה. מאוחר יותר וויל בדק אותי ואני תקועה במרפאה לשבוע (הערתי עכשיו: או שאולי לא?)
וויל לא נתן לאנשים להיכנס בטענה "את עוד חלשה תחכי". אחרי זה אני לא זוכרת כלום כנראה התעלפתי.
שקמתי עוד פעם כבר היה ערב, סאני רבה עם וויל ליד הדלת. הם כבר היו באמצע ריב שהתעוררתי אז שמעתי רק חלקים מהריב, בזה אני מתכוונת לצעקות של סאני.
"..אבל זה לא הוגן!"
וויל ענה לה משהו ואז לא שמעתי אותם כי הם השתתקו. ו.. התעלפתי שוב.
יום אחרי זה קמתי בחמש בצהריים ושמתי קולות מבחוץ.
"אז היום יש את הקרב בין הביתנים?"
"כן אבל תיהיה בשקט כירון או מישהו ישמעו אותך!"
א. לשאול מישהו מה זה.
ב. למצוא דרך לברוח מהמרפאה בשביל לראות מה הולך שם.
בשלב מסויים שאלתי את וויל אם הוא יכול לקרוא למישהו מהמחנה.
ועמית נכנסה. וישר התחלתי לשאול אותה על הערב. אני חסרת טקט.
"מה יש היום בערב?"
"מלחמה בין הביתנים. איך שמעת את זה?"
"שני ילדים מבחוץ".
"אמרת משהו לוויל?"
"לא, למה?"
"רוב המדריכים לא מודעים לזה ושזה ישאר ככה"
"את יכולה לעזור לי לברוח מפה? באלי לראות מה יהיה שם"
"אוקי. אממ בור ממש ליד הדלת יפיל את וויל וניקו אם שניהם יהיו פה אבל איך להוציא אותם מפה.. הממ.. אני אחשוב על משהו"
"איזה ביתן את?"
"הרמס. טוב אני צריכה לזוז נתראה בערב רק תיזהרי מהבור בכניסה. ביי"
"ביי"
..................lets drop them to a holl..........
ווי מלחמה!

יומן מחנה החצויים שליWhere stories live. Discover now