התעוררתי למשמע קולות מכיוון היער.
לקח לי כמה שניות להיזכר איפה אני, וברגע שנזכרתי ניהייתי עצובה ואדומה בו זמנית,
עוד שכבתי על הכתף של ג'ון (שני לסתום!!) . הרמתי את הראש והסתכלתי על ג'ון. הוא עוד ישן, אז התרוממתי בשקט הוא לא ישים לב שהלכתי וירדתי מאגרוף זאוס.
התקדמתי לכיוון הקולות שכבר פסקו עד אז. וראיתי את עמית וקראתי לה "עמית! " ואז ראיתי שהיא מתנשקת עם טום "א.. אופס! סורי! אלים! רק ששני לא תגלה! כל המחנה ידע על זה מחר! " כמובן שהיא צעקה אלי, וברחתי משם צוחקת, בכל זאת לראות את ההבעה על הפנים של בת הרמס הייתה ממש מצחיקה.
טיפסתי חזרה על אגרוף זאוס, וג'ון כבר היה ער.
"איפה היית? " הוא נשמע קצת עצבני.
"היו קולות מלמטה ירדתי לבדוק. למה אתה ער? "
"לא יודע, פשוט התעוררתי ולא היית פה. טוב את צריכה כבר לחזור לביתן את בכל זאת יוצאת למסע חיפושים מחר" הוא אמר ואני לא יודעת אם רק דמיינתי את זה או לא אבל נראה לי שהוא הסמיק.
"עדיף שנעשה מסע צללים שהרפיה לא תאכל אותנו" את האמת שהרפיה לא מתקרבת אלי כמו לחלק מהחיות והמפלצות יש לה בעיה עם ילדי האדס.
הושטתי לג'ון את היד והתרכזתי בביתן הקטה ונבלענו בצללים.
נחתנו בביתן הקטה, כולם כבר ישנו או שיחקו את עצמם שנים(טוב היה בערך אמצע הלילה) "אתה בסדר? " שאלתי אותו.
"כן הכל טוב, לילה טוב" אמר.
"לילה טוב" עניתי.
אממ.. אתה אמור לשחרר לי את היד כדי שאוכל ללכת"
"אה נכון" הוא צחק.
הוא שיחרר לי את היד ועברתי לביתן האדס.
נכנסתי למיטה ונרדמתי והפעם לא חלמתי כלום.
בבוקר הייזל העירה אותי ואמרה שמישהו הביא לי את זה והושיטה לי שרשרת בצורת לב עם יהלום קטן משובץ בה כמו שהייתה לי לפני שעזבתי את הבית.
"אבל איך? " שאלתי בפליאה.
"לא יודעת אבל הגיע עם זה פתק הוא עוד סגור במעטפה למרות שמישהו פה ניסה לפתוח את זה" אמרה והסתכלה על ניקו שישב על המיטה מאחוריה. "מה? את לא יודעת כמה פעמים הייתה פה מעטפה שמתפוצצת בפנים שקונור או טרוויס השאירו פה" הצטדק.
"טוב אני יוצאת כירון עבר ואמר שתיהיו עוד 10 דקות בביתן הראשי"
"בסדר, אני כבר יוצאת".
הייזל יצאה, ניקו חזר לישון (הבן אדם ישן מלא) ואני פתחתי את המעטפה.
'אז בסיור בבית שלך (אחרי שחזרת למחנה) מצאתי את זה, נתתי את זה לילדי הפייסטוס ובלחיצה זה נפתח למגן (אני עדיין לא מבין איך לא לקחת מגן עד עכשיו). בהצלחה במסע'.
נגעתי בשרשרת והיא נפתחה למגן בגודל מלא, בצבע כסף.
ענדתי את השרשרת, לקחתי את התיק והמזוודה (היא פשוט תישאר בתא המטען של האוטובוס) ויצאתי לכיוון הבית הראשי.
