אתם בטח תוהים איך ערב של משחק אמת או חובה ומסיבת פיג'מות יכול להיגמר בכך שאני חוזרת לביתן האדס ספוגה במים מסמיקה וחצי עצבנית חצי צוחקת? אז ככה הבנים נכנסו והסבירו לנו שבזמן שאנחנו היינו פה הם עשו מסיבת פיג'מות בביתן אתנה ואז לילי באה ונישקה את מייקל.
הם לא שאלו הם נכנסו והתיישבו לידינו.
"מה אתן עושות?" ג'ייק שאל בזמן שהתיישב על יד שני.
"אמת או חובהההה!!" סבתא קראה בהתלהבות
"אוווו גם אני רוצההה" קרא עידן והתיישב.
לילי בדיוק נכנסה עם מייקל.
ג'ון התיישב לידי, אז דיברנו בלחישות.
"כבר סיפרת? " הוא נראה מבודח.
"כן" נאנחתי "לא הייתה לי ברירה".
"אל תבחר חובה! " הזהרתי אותו. עם הקבוצה המשוגעת שלנו עוד יכריחו אותנו להתנשק וזה לא אחד גדול מול כולם.
"תורך לסובב" ורד דיברה על מיטל שכנראה הייתה שרויה במחשבות ותוך כדי די העירה אותי מהשיחה עם ג'ון.
הסתכלתי על מיטל והיא קלטה שכולם בוהים בה, היא הסמיקה לקחה את הבקבוק והוציאה לורד לשון זה היה די מצחיק ואני לא היחידה שחשבה ככה כי גם השאר צחקו.
מיטל סובבה את הבקבוק ועם המזל המהדר שלי הוא נחת בגבול ביני לבין ג'ון. 'שיט! '.
כולם הסתכלו על הבקבוק בבלבול.
מיטל בדקה את הבקבוק.
"זה לג'ון" היא קראה. 'עוד יותר פאק! ' כל השאר לא נראו כאלה בטוחים עד שורד אישרה "כן, הבקבוק נוטה ב0.4 סנטימטר לכיוון ג'ון" 'אני עומדת למות! ' כבר ראיתי את זה קורה.
"נכון" עידן אמר.
"אז ג'ון," מיטל פתחה "אמת או חובה?"
הוא נראה בטוח בעצמו קצת יותר מדי. זה שמיטל חדשה לא אומר שהיא לא תבין מה הולך פה.
"אמת" הוא ענה. 'אני הולכת למות! '.
"אוקיי," מיטל אמרה וחיוך של מי שהיא שיודעת משהו התפשט לה על הפנים. 'פאק! פאק! פאק! '.
"אז מבערך שעתיים של התבוננות, אני הסקתי כמה תאוריות, ואני מקווה שתוכל לעזור לי להוכיח אותן" מיטל פתחה ולג'ון נמחק החיוך מהפנים. ורד חייכה.
מיטל המשיכה "אז מהרגע שנכנסת, הבחנתי בהרבה מאוד סימנים, נכנסת בריצה וישר התיישבת ליד יוני שלנו" והצביעה עלי ועשיתי דבר מטומטם והורדתי את הראש (זה כמו להודות באשמה).
"והיא בתמורה החלה להסמיק" היא אמרה 'באמת? אופס.' "במשך כל המשחק אתה ניסית להושיט ליד שלה, כנראה במטרה להחזיק ידיים" היא שמה לב לדברים שאני לא שמתי לב. "וכמובן שאתם רוכנים אחד לכיוון השני, סימן שמראה על חיבה שהיא יותר מידידות" היא חייכה בשחצנות 'זה היה בגלל שדיברנו! ' רציתי להגיד אבל שתקתי והפנים שלי התחילו להתחמם.
שמעתי את הצחוק שעידן ניסה להחניק ואת ההתחרפנות השקטה של שני ואת הנסיונות של ג'ייק להרגיע אותה.
"אז תגיד לי ג'ון" היא המשיכה. 'זה לא יכולה להידרדר יותר נכון? ' רציתי לברוח משם בעזרת מסע צללים אבל פחדתי שאתעלף.
היא שאלה את זה "האם אני צודקת? האם אתה ויוני זוג?"
תקעתי בו מבט של 'אני אהרוג אותך אם תגיד! ' אבל הוא לא שם לב. לפחות הוא הסמיק בערך כמו שאני הרגשתי אני מסמיקה.
"... כן!! טוב בסדר, אני מודה. אני ויוני ביחד מרוצים??" הוא צעק בסוף ואני קברתי את הפנים בידיים 'דאמיט' קיללתי בלב.
"בואנה הכלבה טובה" ג'ון לחש לי ומיטל שמעה ושלחה עליו חיוך שחצני. לפחות הוא לקח את זה בהומור.
המשחק נמשך עוד כמה סבבים אבל בסוף כולם פרשו לשיחות שלהם.
גררתי את ג'ון מהביתן.
"אני לא מאמינה שזה קרה עכשיו" כבר היינו בחוץ והשתדלתי לא לצעוק. נשענתי על הקיר של הביתן והחלקתי לישיבה.
"היי זה אמת או חובה לא הייתה לי ברירה, מה זה משנה ממילא היו מגלים את זה בשלב כלשהו" הוא נראה חצי נבוך חצי צוחק. הוא התיישב לידי.
*אזהרת קיטשיות מכאן ואילך*
"אתה טמבל. מה הולך לקרות עכשיו בכלל? אני מתכוונת מה אנחנו אמורים לעשות? " בחיים לא היה לי חבר לפני (עם ג'ון די הסתרתי את זה).
"כמו קודם, זה לא צריך לשנות. את עדיין יכולה לנשק אותי רק שעכשיו כל הזמן" נתתי לו מכה.
"תיזהר טמבל. מישהו עוד יקח אותך ברצינות" באתי לתת לו עוד מכה אבל הוא תפס לי את היד לפני שהספקתי.
"אתה שוכח שיש לי שתי ידיים" הוא תפס לי את השנייה לפני ברגע שהרמתי אותה. בהיתי בו לרגע והוא גיחך.
הוא רכן לנשק אותי והתרחקתי "נופ" הוצאתי לו לשון וניסיתי להשתחרר. סובבתי את פרק כף היד ככב שעכשיו אני זאת שהחזקתי לו את הידיים ושוב הוצאתי לו לשון. כן כן זה תינוקי בלה בלה בלה. הוא צחק ובגלל שהטמבל יותר גבוהה ממני (והוא יודע את זה) הוא נעמד והרים ידיים ככה שאו שהייתי צריכה לשחרר את מפרקי כף היד שלו או להיתלות. אז שיחררתי אותם והפעם הוא הוציא לי לשון. הפעם אני נישקתי אותו (עכשיו בתגובות כולם כותבים 'אוו' ניתן להמשיך?תודה) .
*סוף אזהרת קיטשיות*
ואז נשפכו עלינו מים. התנתקתי מג'ון ולקח לי שנייה לעקל את זה. הספקתי לראות את פלג וצביה רצות משם.
"מה קרה פה הרגע? " ג'ון שאל.
"בת אתנה ובת אפולו שפכו עלינו מים מסיבה כלשהי שאני לא מודעת אליה" אמרתי את המובן מעליו.
"את זה הבנתי השאלה שלי התייחסה ללמה?".
"בזה לא אוכל לעזור לך, כי אני בעצמי לא יודעת" עניתי.
אחרי כמה דקות שבהם ישבנו על הדשא בנסיון נואש להתייבש (ג'ון לא הסכים להפעיל קסם כדי לא למשוך את הרפיה לפה) בל ועידן יצאו והתפוצצו מצחוק. הבנתי אותם, כל השיער של ג'ון נדבק לו על המצח החולצה שלו נדבקה לו לגב, הוא ישב על הרצפה וטיפטף מים ואני לא חושבת שאני נראיתי טוב יותר.
"מה קרה לכם לעזאזל? קפצתם לאגם? " עידן אמר תוך כדי צחוק.
"אחותך ואחת החברות שלה שפכו עלינו מים" אמרתי והזזתי קבוצת שיער רטוב מהעין שלי.
"איך לא ראיתם אותן באות? " הם עדיין צחקו.
"יוני נישקה אותי ולא שמנו לב" ג'ון ענה במשיכת כתפיים. תקעתי בו מבט שהיה בין שוק לרצון לרצוח אותו. הוא נטה לשני.
עידן ובל הסתכלו על הפנים שלי וצחקו שוב, אז קמתי והלכתי לביתן וכמו שאמרתי קודם הייתי ספוגת מים, מסמיקה וחצי עצבנית חצי צוחקת.
"מה קרה לך לעזאזל? " ניקו שאל שנכנסתי לביתן.
"בת אתנה ובת אפולו" אמרתי ונכנסתי למקלחת. אחרי שהחלפתי לפיג'מה יבשה, נכנסתי למיטה העליונה מבין מיטת הקומתיים בחלק שלי של החדר, ונרדמתי כמעט מיד. זו הייתה שינה בלי חלומות אבל שקמתי לא הייתי בביתן.
~סוף עונה/סיפור/ספר ראשון~
זה הפרק הכי קיטשי ומוזר שכתבתי. נו טוב. מעניין אותי למה מכל הקטע הזה תיתייחסו. ועשיתי 965 מילים אז לא לשגע אותי.
