ניקו הסביר לי שהוא אף פעם לא נשלח למסע חיפושים הוא רק עזר, למרות שלפי מה שאני שמעתי הוא עשה יותר מזה.
הוא העיף מבט במזוודה וגיחך "אם אנבת' הייתה רואה את זה הייתה מרצה לך במשך שעה על כמה שזה לא פרקטי ולא מסודר ושתסדרי את זה ככה שזה יחסוך מקום כדי שתוכלי להכניס עוד דברים" "את האמת שבאתי רק לקרוא לך אבל אם כבר הזכרת את זה ניקו אתה צודק. בואי אני אראה לך איך לסדר את המזוודה" אמרה אהבת' שבדיוק נכנסה לחדר.
"כירון קרא לכל המצויים שהוא בחר כי לרייצ'ל עלתה עוד נבואה" אמרה "אבל זה יחכה עד שנסדר לך את המזוודה". היא הוציאה את כל תכולת המזוודה והתחילה להסביר לי על חשיבות הסדר. איבדתי אותה המילה השנייה.
חמש דקות אחר כך המזוודה הייתה מסודרת ועוד נשארה חצי מזוודה ריקה. לא באמת הבנתי איך היא עשתה את זה אבל לא התלוננתי. "תודה" אמרתי.
"הכל טוב, קדימה בואי" היא יצאה מהביתן ואני אחריה. הרפיה המטומטמת התחילה לקרוא "חצויים מחוץ לבין חצויים מחוץ לביתן! " אהבת' פשוט זרקה אליה אבן והתקדמנו.
באמצע הדרך הצטערתי שלא לקחתי ג'קט כי היה ממש קר.
הגענו לבית הראשי ונכנסנו. בפנים היו כל האחרים, כירון, השבעייה (בלי ליאו) ועמית.
אנבת' התמקמה ליד פייפר ופרסי. ואני הלכתי לעמוד ליד עמית.
"טוב עכשיו שכולם פה אני צריך למסור שינוי" כירון פתח את דבריו "לפני פחות מעשר דקות רייצ'ל האורקל הוסיפה משפט לנבואה ושינתה אותה, בגלל זה עמית פה.
הנבואה היא זאת :
תשעה חצויים למסע יצאו,
את גורל העולם הם ישנו.
הקלשון או הפטיש פה ישלטו.
ובסוף המסע רק שבעה יחיו,
האחד נודד הוא והשני מקובע
בידי אחד משניהם תהה הבחירה." היה שקט לכמה דקות וכירון המשיך "בחרנו בעמית כי היא בת הרמס שהוא אל הדרכים שניתן לפרש את זה כנדודים". השתררה שתיקה ועידו שאל את השאלה שאני חושבת שכולם חיכו לה "איך נגיע לשם? " לפני שכירון הספיק לענות טום פתח את הפה "ציפיתי שתשאלו את זה אז הכנתי כזה אוטובוס גדול מעופף עם אחים שלי מהביתן" הוא אמר בשיא הרצינות, הוא כנראה חיכה לשאלה הזו.
"טוב בגלל שהחזקנו אתכם ערים עד עכשיו אתם תצאו מחר בצהריים" אמר "לכו לסיים להתארגן ולישון. בבוקר השבעייה יעבירו לכם הוראות ושיעורים אחרונים"
