במקום ללכת לבין התקדמתי לכיוון היער, התקדמתי לאט כדי לא לעורר חשד שמשהו רע או מפחיד קרה וכדי שלא ירדפו אחרי, אבל ברגע שעברתי את קו העצים והגעתי לצל והתחלתי לרוץ. מצאתי עץ ליד הנהר וטיפסתי על אליו (וכן סאני פרספונה משפיעה על אבא שלי קשות! ).
אני כרגע הראיתי למישהי את המוות שלה! אבל זה לא המוות היחיד. מה זה אומר?
איך אנשים יקבלו את זה שבשנייה אני יכולה להראות להם את המוות שלהם?
הייתי מאוד מפוחדת! למי שאומר שזה לא היה מפחיד בכלל שיחשוב שוב. דמיינו לכם תמונה שלכם עומדים מול המוות (שנראה ממש טוב דרך אגב) , עם גרון משוסף ,עיניים חלולות, דם נשפך מהגרון שלך שיש אליו שריטות עמוקות ועדיף שאני אפסיק לפני שתקיאו.
אז כן. ישבתי על העץ שרויה במחשבות עד ששמעתי קולות של אנשים מתקדמים לכיוון אזור המדורה יש היום מדורה! ו.. נפלתי מהעץ. נעמדתי והתחלתי לרוץ לכיוון המדורה (אסור להבריז ממדורה).
הגעתי בדיוק שנערה ג'ינג'ית התעטפה עשן ירוק וכל המקום השתתק :
"שמונה חצויים למסע יצאו,
את גורל העולם הם ישנו.
הקלשון או הפטיש פה ישלטו.
ובסוף המסע רק שישה יחיו" היא התעלפה, ושלושה בנים שכנראה היו רגילים לזה לקחו אותה משם.
עוד הייתי בצל שכירון הלך להתייעץ עם מנהל המחנה מר ד' על מי לשלוח.
לידי התחילו התלחששויות ואז כירון חזר.
השתרר שקט.
"לאחר שיחה קצרה הוחלט שהחצויים שיצאו למסע הם: לילי, סבתא (דונה), טום, בל, עידו, שני, סאני ויוני" . אני עמדתי כמשותקת.
אני ? למסע חיפושים? שמעתי על מסעות החיפושים. שמעתי גם על שבעת החצויים שהיו בפעם הקודמת. זה מסעות מסוכנים וכמו שהנבואה הודיעה, שניים הולכים למות.
"לכו לארוז, אתם תצאו דבר ראשון על הבוקר".
כל השבעה האחרים התחילו ללכת ואני נותרתי במקומי בצל.
הרגע גיליתי שיש לי את הכוח להפחיד אנשים למוות עם חזיונות מוות ושולחים אותי מפה? אני לא צריכה ללמוד להשתמש בהם?
התחלתי לגרור רגליים לכיוון הביתן.
ראיתי את לילי , בל ועידו מתקדמים לכיוון החוף. אפילו לא עצרתי לקרוא להם ופשוט נכנסתי לביתן. זרקתי כמה בגדים למזוודה שהייתה מונחת בצד ונשכבתי במיטה.
צריך לישון לפני יציאה למוות לא? המחשבה. המרירה הזה עלתה בראשי.
הדלת נפתחה והעמדתי פני ישנה. אני לא צריכה שיחת עידוד לפני דבר כזה. מאף אחד.
"רוב החצויים שהוא בחר לא פה חצי שנה אפילו!" הייתה הלחישה הראשונה.
"נכון אבל אני בטוח שאלה הם הנכונים ביותר לצאת" ענה כירון בלחישה.
"היום היא גילתה כח ליצור אשליית מוות שמפחידה אנשים, אחת מהבנות בנבואה הצטרפה היום? אתה בטח לא הולך לסכן אותם עד כדי כך כירון!" אמר ניקו בלחישה רועמת במיוחד "אני יכול להחליף אותה, תקרא לכל הנותרים מהשבעייה (ליאו לא חזר) ולריינה!" המשיך בקול חזק יותר.
"ניקו אני ומר ד' החלטנו עכשיו לך לישון! בבוקר תסביר לה את כל הדברים החשובים" אמר כירון והסתלק בנקישת פרסות.
"אני יודע שאת עוד ערה. את באמת צריכה לישון, אבל בואי אני אסביר לך מה שאני יודע על מסעות חיפושים והאלים".
הבנתי שגם אם אמשיך לשכב לא אדם אז התיישבתי על המיטה והקשבתי לניקו.
........................................................................
ויי מסע חיפושים. לכו לעזאזל אלים.
