הגעתי לבית הראשי ולא היה שם אף אחד מלבד כירון ודיוניסוס.
"אף אחד עוד לא הגיע? " שאלתי
"עוד לא" דיוניסוס ענה בחוסר חשק מוחלט "יש לך עוד למה לחכות טוני" תקעתי בו מבט רצחני "לוני? " הוא שאל.
"יוני! " אמרתי לו בכעס .
"נו מה אמרתי יולי" הוא אמר.
פשוט ויתרתי על זה, דיוניסוס אף לא אומר את השם נכון.
"יוני בואי שנייה הצידה אני צריך לספר לך משהו" ניגשתי אליו למרות שחשבתי שידעתי במה מדובר.
"אתמול בערב התרסק המטוס שבו שההתה משפחתך, ע"י אהה.. נקרא לזה נסיבות קיצוניות. אני אבין אם תרצי לדבר אם מיש-" קטעתי אותו "לא".
"יוני אני אבין אם לא תרצ-" קטעתי אותו בשנית "לא! ".
הוא פתח את הפה להמשיך וטום נכנס (למה כול השאר מאחרים?) והציל אותי.
כמה דקות אחרי טום גם עמית נכנסה וברחתי לפינת החדר.
אחרי כמה דקות סבתא וסאני נכנסו.
לבסוף גם שני נכנסה ולבסוף שלושת בני פוסידון.
כירון זרק לעבר טום שק עם דרכמות , נקטר ועוגיות אמברוסיה (אני היחידה שנערכה מראש חוץ מסבתא שארזה מלאי שיקויים) .
"ארגוס יסיע אתכם למגדל אמפייר סטייט ומשם אתם לבדכם, בהצלחה לכם".
אלינו על אוטובוס (הקסמים) התיישבתי איפשהו מאחורה, ויצאנו לדרך.
באמצע הנסיעה סאני ובל התחילו לשיר את השיר של הסדרה אוטובוס הקסמים, זה שאני יודעת לשיר לא חיפה זיופה בל (ולא שסאני יודעת לשיר מי יודע מה).
הם התחילו לדבר על על מיני שטויות וניסו לשלב אותי בשיחה לא ממש רציתי אז .. הסברתי את עמית וטום, ונושא השיחה השתנה בין רגע ועזבו אותי לנפשי.
לאחר כמה זמן ירדנו מהאוטובוס וכלבת שאול ענקית הגיחה מעבר לפינה.
סאנשיין, עמית וטום הסתערו עליה אבל פתאום שמענו מישהו קורא ״עצרו!״ זה היה פרסי (נו הגיבור הזה אח של עידו בל ולילי)
״פרסי!״ עידו ובל קראו.
״עידו! בל!״ פרסי קרא בחזרה וחיבק אותם.
בל התנתקה מהחיבוק.
״פרסי תכיר זו לילי היא גם אחותנו״ בל אמרה והציגה את לילי
״עוד אחות!״ פרסי קרא וחיבק את לילי.
״היי!״ היא החזירה לו.
״למה בני פוסידון כל כך רעשנים?״ שאלתי כי אני חייבת לציין שהמפגש שלהם יכל להעיר את ניקו! (ממש קשה להעיר את ניקו!)
כולם צחקו, למרות שלא ניסיתי (לפעמים זה טוב להיות צינית).
״הייתי בדרך למחנה אבל קיבלתי הודעת איריס-נט מכירון שכבר יצאתם, כנראה לעצור בדוכן נקניקיות לא היה רעיון טוב כמו שחשבתי״ פרסי אמר.
כלבת השאול נבחה באי הסכמה.
״טוב בכל מקרה אני בא מהאולימפוס עם חדשות מסתבר שהאלה תמיס (אלת הצדק) מגייסת מפלצות לצבא למרוד באולימפוס״ פרסי עצר כדי לגלגל את עיניו ״אף פעם לא נמאס להם״ אמר.
״היא לא אלת הצדק?״ לילי שאלה.
״היא עושה את זה למען הצדק״ פרסי אמר.
״איפה היא עכשיו?״ סבתא שאלה.
״בווגאס״ פרסי ענה.
״אוי זה בעיה״ סבתא אמרה.
״למה?״ סאנשיין שאלה.
״בואו נגיד רק שאסרו עליי להיכנס לווגאס״ סבתא אמרה.
״אין בעיה!״ שני קראה פתאום ומבט מעט מטורף בעיניה.
״מה?״ שאלתי.
שני פתחה את התיק שלה המקושט בדמויות דיסני והוציאה ערכות איפור וצבעים לשיער משקפי שמש וכובעים רחבי שוליים.
״איך את עם שיער ירוק?״ שני שאלה.
״איך יש לך את כל זה?״ עידו שאל.
״לא באמת חשבתם שאני אעזוב בלי זה? מה עם נסבך בצרות ונצרך לשנות מראה?״ שני אמרה.
״זו מחשבה טובה, יש סיכוי שזה יקרה לכם״ פרסי אמר.
שני נראתה גאה בעצמה.
״בכל מקרה אם אני כבר פה חשבתי לתת לכם קצת טיפים״ פרסי אמר.
פה כבר הפסקתי להקשיב, אני די בטוחה של לה היו בערך אותם טיפים,שקיבלתי מהייזל אתמול.
וזהו נראה לי״ הוא אמר וכולנו הנהנו.
״בהצלחה״ פרסי אמר והלך.
מזל"ט פרסי, עדי תודה על שליחת השיחה עם פרסי
