fifty one

1.5K 127 25
                                    

האצבעות שלי עברו בשיערו של הארי, מגרדות חלושות את הקרקפת שלו. הוא המהם, מתרפק קרוב יותר אליי. ״אני ארדם שוב אם תמשיכי לעשות את זה,״ הוא מלמל מתחת לנשמתו. לא יכולתי שלא לצחוק כשהוא אחז בפרק כף ידי והניח את היד שלי על הכרית. התגלגלתי על הבטן שלי, שיחקתי עם אצבעותיי. הוא הסתובב לצד, עוטף את זרועו סביב גבי.

״הארי! ריילי! לכו להתרענן, אני מכינה פאנקייקים!״ אמא של הארי צעקה. היא שוחררה מבית החולים ושאלתי אם היא תשאר איתנו עד שזה יהיה בטוח.

הוא נהם. ״אני לא מבין למה היא בכלל ערה. היא אמורה לנוח,״ הוא מלמל. ״קדימה,״ התגלגלתי הרחק ממנו, רק בשביל שהוא ימשוך אותי בחזרה. ״או שנוכל לעשות משהו אחר,״ הוא שר בשקט. צחקתי, דוחפת אותו ממני.

״אולי מאוחר יותר,״ חייכתי. ״כשאמא שלך לא כאן.״

״אני אגיד לה ללכת,״ הוא חייך בתמימות. גלגלתי את עיניי, סותרת לזרועו לפני שאני מתגלגלת מהמיטה.

/

לאחר ארוחת בוקר, הארי פתח את המחשב הנייד שלו והתחיל לעבוד. אני עזרתי לאן עם הכלים.

״ריילי?!״ הארי קרא. אן צחקה, ״אני אטפל בזה, לכי,״ היא חייכה. הנהנתי, רצה להארי.

״מה-״

״תתחבאי, עכשיו!״ הקול שלו חזק וראיתי אותו מכניס שני אקדחים לכיסים שלו. עיניי נפערו ושאלתי אותו.

״מה אתה-״

״ריילי, אל תשאלי אותי!״ הוא נזף, רץ לחלון וסוגר את הווילונות.

אן נכנסה, מנגבת את ידייה.

״שתיכן צריכות לצאת כאן עכשיו, יש-״

רעש של יריה התפשט בבית והחלונות רעדו. הארי משך אותי ואת אן לצד בדאגה.

״קראתי לגיבוי, עכשיו לכו להתחבא!״ הארי צעק. הנהנתי, לוקח את היד של אן בידי. רצנו במעלה המדרגות, צועקות כששני יריות נשמעו אחת אחרי השנייה.

התפרצתי לחדר של הארי והבטתי מסביב, טורקת את הדלת ונועלת אותה.

״את חושבת שאת יכולה לעזור לי להזיז את זה?״ שאלתי, מצביעה על השידה. היא הנהנה, מושכת את השידה מצד אחד בזמן שאני מושכת מהצד השני.

הצלחנו למשוך אותה מול הדלת ושתינו צעדנו אחורה.

היו סירנות שנשמעו ממרחק ורק יכולתי להתפלל שהארי בסדר. אן החזיקה בידי בבהלה.

אחד.

שניים.

שלושה.

ארבעה.

חמישה.

שישה.

שבעה.

שבעה כדורים שנורו ללא הפסקה ואז נהיה שקט.

״ריילי, אל-״

אן ואני קפצנו כששמענו את הארי צועק, יוצאות מהארון. (-כן......) היא הביטה בי. ״ריילי הוא נפגע!״ היא אמרה.

משכנו את השידה, לא אכפת לנו אם בשמים וקרמים נפלו לרצפה. פתחתי את הדלת במהירות, יוצאת מהפתח הקטן. כמעט מיד, היד שלי נתפסה ונמשכתי אחורה בחוזקה. הגוף שלי פגע בשל בחור. הוא גבוה, הפנים שלו מכוסות עם מסכה אבל אני יכולה לראות את עיניו. הן כחולות כהות ובלעתי את הגוש בגרוני כשהוא השקיף עליי.

האינסטיקט שלי היה לחפש עזרה מהארי אבל הוא גמור, נאנק לאוויר על הרצפה.

״לא!״ צעקתי, עיניי טיילו לסכין המטבח שבגבו. ״לא, לא! תן לי ללכת!״ צעקתי. הארי ניסה לעמוד, נופל בחזרה לרצפה, אנחה נפלטת מפיו.

״אני אלך איתך, רק בבקשה תעזור לו! או שתתן לי!״ צעקתי. הבחור שאחז בי שיחרר אותי. מיהרתי להארי.

עשית את זה פעם קודמת, ריילי.

כן, אבל פעם קודמת זה היה כדור, לא סכין.

אחזתי בסכין ולחצתי על החתך לפני שהוצאתי במשיכה את הסכין. הרגשה מרה התפרצה בגרוני וזרקתי את סכין המטבח המלאה בדם לצד. הארי ייבב, צורח בכאב כשלחצתי. הבחנתי באקדח בכיס שלו ובלעתי גוש בגרוני, לוקחת אותו במהירות. אני מסמנת לאן לעזור לי וזה מה שהיא עושה. הארי הביט בי במבט שואל אבל נעמדתי, מכוונת את האקדח לבחור.

(-אוקיייייי אני חייבת להבהיר משהו זריז וזה חשוב שתדעו את זה, אז בבקשה תקראו. בשום פנים ואופן לא מוציאים סכין, זכוכית, וכל דבר אחר! אין לכן מושג במה זה פגע, והדבר שריילי עשתה יכול לשתק את הארי או אפילו לגרום לדבר חמור יותר. במקרים כאלה צריך לקבע את המקום בעזרת מגבות ודבק סלוטייפ כדי שזה לא יזוז ולטוס לבית חולים. אין לכם מושג כמה הדברים האלה מסוכנים, אם אתם לא מנתחים ונמצאים בחדר ניתוח שבו יש לכם את כל האמצעים - אסור לכם אפילו לחשןב על האפשרות להוציא את הסכין מהמקום, במיוחדדדד כשאתם רואים שבקושי נוזל דם מהמקום. אני אומרת את זה בתור אחת שעברה קורס עזרה ראשונה מלא ונתקלה לאירוע דומה.)

״אל תזוז,״ איימתי. הוא צחק, החברים שלו גם והם מכוונים את האקדחים שלהם להארי ואן.

״אנחנו יותר, בייבי,״ הוא אמר. ״תניחי את האקדח.״

כיוונתי במהירות את האקדח לראשי.

הוא צעד קדימה אבל עצרתי אותו, האצבע שלי על ההדק.

המשטרה כאן ואני שומעת אותם פורצים לבית. הבחור עם העיניים הכחולות הניד בראשו בפקפוק.

״אנחנו עוד נפגש, ריילי.״ הוא נהם בכעס, רץ.

הבחורים שרצו אותנו כבני ערובה רצו, רק שניים נתפסו על ידי המשטרה.

הנחתי את האקדח ורצתי להארי. זיעה טפטפה במורד צווארו ודמעות נפרצו מעיניי. פרמדיקים רצו פנימה, דוחפים אותי הצידה בכוח כדי לעזור להארי.

כל מה שיכולתי לשמוע זה את הארי צועק בכאב ואת אן מייבבת לפני שהראייה שלי הטשטשה. ואז, הכל שחור.

Haphephobia (Harry Styles AU)Where stories live. Discover now