תגיבו ותצביעו!
-
הארי נעץ בי מבט בחזרה כשלסתו נעולה.
הוא מעוצבן. אין לו שום זכות להתעצבן!
"הארי," לקחתי צעד קדימה והבטתי בו. הגובה שלי לא עזר לסיטואציה. "אני מעורבת בזה. יש לי כל זכות לדעת."
תמיד השתמשתי בטריק הזה עם זואי כשהיא לא סיפרה לי דברים שבנות מרכלות עליהן.
"ריילי, זה סוד-"
"דקה אחת."
הוא התיישב וישבתי על הספה מולו. "הם רוצים להעביר אותך לבית הבטוח."
"בסדר... ו?"
"ואמרתי לא, את בטוחה יותר כאן."
"מה אם אני לא?"
"ריילי!" הוא צעק, גורם לי להתכווץ. "בבקשה תפסיקי להגזים!" הוא נהם.
"תנסה שהחיים שלך יהיו בסכנה!"
"החיים שלי כבר בסכנה בכך שאני מגן עלייך!"
"אז תפסיק להגן עליי!"
המתח התגבר בנינו והוא התחיל לכעוס. אופס.
"את יודעת מה, אז תעזבי." הוא לעג, זורק אליי ג'קט. לגלגתי.
"בשמחה," אמרתי בחזרה, לובשת את הג'קט שלי והולכת אל הדלת. ברגע שפתחתי את הדלת, צרחה נפלטה משפתיי, גורמת לכמה אנשים שעברו להביט בי.
"איפה אנחנו?!" אילצתי חיוך לאנשים שעברו. הסתובבתי להארי והוא משך בכתפיו. הוא פאקינג משך בכתפיו.
הארי נשען נגד מסגרת הדלת. "ברוכה הבאה לברדפורד." הוא אמר בפשטות.
"אלוהים אדירים, אין לך שום זכות לעשות את זה!" צעקתי, תסכול נבנה בתוכי. "אין לי את הזכות לשמור עלייך? אני-"
היד שלי במהירות הכתה את הלחי שלו בערבוב של סטירה ואגרוף.
כלומר האצבעות שלי היו כאגרוף אבל שיניתי את דעתי והחלטתי לסטור לו במקום. זה הגיוני בכלל?
למה אני אפילו חושבת על זה?
"זה חטיפה!" דחפתי אותו והלכתי. אין לי מושג איפה אני נמצאת. הסתובבתי בחזרה אל הדלת לבית שלו שנסגרה ויכולתי לשמוע שהוא נועל אותה.
\
לאחר שנדדתי בחוץ, הייתי חייבת להודות שאני אבודה. התחיל להחשיך. גוגל מפות לא עזר חוץ מלבלבל אותי יותר. ידעתי שהייתי צריכה לרשום את הכתובת שבה הארי גר.
הוא היה האדם האחרון שרציתי לרוץ אליו הרגע אבל הוא האדם היחיד שקרוב. אני נשבעת, אם הייתה אפוקליפסת זומבים, הייתי דוחפת אותו לזומבי ראשון.
"ריילי?!"
הסתובבתי בשנייה שראיתי את הארי רץ לכיווני, נאנחתי בהקלה.
YOU ARE READING
Haphephobia (Harry Styles AU)
Fanfictionהיא מפחדת ממגע. - [הכותבת: banana_1dx] [תודה ל: Melodia2 על הכריכה]
