Haphephobia (Harry Styles AU)

thirty seven

(תוודאו שאתם זוכרים את הפרקים הקודמים, אם לא, אז תקראו קודם אותם)

התעוררתי לריח של פאנקייקים וטוסט. הריח הציף אותי ובהחלט הקים אותי מהמיטה, ממהרת לאמבטיה כדי להתקלח ולהתכונן ליום.

הטלפון שלי הונח לידי על שולחן האוכל. חיכיתי בסבלנות שג׳יימס ישים את האוכל על הצלחת שלי. עד אז, בדקתי את ההודעות שלי. הארי לא יצר קשר מאתמול בלילה. כמובן, הוא השאיר את האפשרות שאפשר לראות שהוא קרא את ההודעות שלי.

לא ידעתי אם הוא עושה את זה בכוונה או בטעות.

המחשבות שלי נקטעו כשהצלחת המלאה בפאנקייקים הופיעה מולי.

״תודה,״ נאנחתי. ״ישנת טוב?״ הוא שאל, מתיישב מולי. ״כן...״ אמרתי בשקט. חתכתי את הפאנקייקים. ״דיברת עם הארי?״ הוא שאל, בוהה בי. ״הוא לא סימס בחזרה. כלומר דיברנו אבל הוא לא עונה. הוא בטח סתם עסוק,״ העברתי נושא לפני שלעסתי חתיכה מהפאנקייק. הוא הנהן. ״דיברתי עם הארי ה-״

״בוקר טוב כולם,״ הקול מאחורי עטף אותי וקפאתי. הכיסא לידי נמשך והוא התיישב לצידי.

״ריילי! נהדר לראות אותך שוב,״ הוא חייך.

״א-אבל,״ נשמתי, אגרופיי כווצו בצידי גופי. הבטתי בג׳יימס, עיניי מתחננות לעזרה. ״הו, אל תפחדי ריילס,״ אבל צחק, טופח על גבי בנוקשות. התכווצתי מכאב, קמתי במהירות. המזלג בידיי והצבעתי איתו עליו. בטח לא נראיתי מאיימת.

״ריילי, אני לא נגדך,״ הוא גלגל את עיניו. ״בעצם, יש לי הצעה לעשות איתך. ג׳יימס, הבן שלי, ווידא שהדלתות נעולות והכל מושתק.״

ג׳יימס הנהן בחשש לפני שעזב את החדר.

״שבי,״ הוא הצביע על הכיסא לידו. במקום, התיישבתי בכיסא מולו, המזלג עדיין מוחזק בחוזקה בידיי.

״טלפון,״ הוא דרש.

״אני לא נותנת לך את הטלפון שלי,״ מלמלתי. ״אני אקח אותו בדרך הקשה ריילי, ואת יודעת למה אני מסוגל.״

״ג׳יימס, אתה אמור לעזור לי,״ סיננתי, מתעלמת מאבל.

״מתוקה, הוא הבן שלי,״ אבל צחק. ״עכשיו, אני לא אבקש ממך פעמיים.״

״אין בזה סים. אני בכל מקרה לא יכולה להתקשר,״ שיקרתי.

הוא גלגל את עיניו, מושיט את ידו. נאנחתי, שמתי את הטלפון שלי בידו. ״את תקבלי את זה,״ הוא נופף בטלפון שלי מול פניי. ״בסוף.״ עם זה, הוא הכניס אותו לתוך הכיס בחולצה שלו. נהמתי.

אחרי שסידר את חולצתו, הוא נשען לכיווני וחיבר את ידינו יחד.

״עכשיו אני רוצה את זה מהיר וקל. איפה השני יהלומים האחרים?״

״אין לי אותם,״ עניתי. הוא גירד את הלסת שלו וצחק מעט כאילו אמרתי בדיחה. לפתע, השיער שלי היה בידיו והוא משך אותי. ״ריילי, אני מזהיר אותך,״ הוא נזף.