Haphephobia (Harry Styles AU)

epilogue

כעבור 9 שנים

ציחקוק נפלט משפתיי ובמהרה, יד הונחה על פי. ״לא חזק מידי, אמא! אבא וג׳ינג׳ר יתפסו אותנו!״

״בסדר, בסדר! מצטערת וויליאם,״ נישקתי את מצחו. ״ג׳ינג׳ר, אולי הם פה!״ קולו של הארי חזק ובמהרה, צעדים נכנסו בריצה לחדר.

״אבא,״ ג׳ינג׳ר ציחקקה. ״הם לא פה,״ היא צווחה. נהיה שקט ולפתע, דלתות הארון נפתחו במהירות. ״מצאנו אתכם! מצאנו אתכם! אתה לוזר, וויליאם.״

שיערה המתולתל של קלואי קופץ כשהיא קפצה, מצביעה על וויליאם. ״היי, ג'ינג'ר,״ הארי נזף. ״אתה צריכה להיות נחמדה לאחיך הקטן,״ הוא זעף בה. היא נאנקה. ״אבל אבא-״

״בלי אבל! עכשיו תתנצלי.״

היא נשפה, ״אני מצטערת וויליאם. אני אוהבת אותך ואתה לא לוזר או מחרבן במכנסיים.״

וויליאם התקרב אליי, מחבק אותי צמוד יותר.

״אני מחרבן במכנסיים?״ הוא שאל, מסתכל עליי, שפתו התחתונה יצאה החוצה.

״לא, אתה לא!״

הארי הרים את קלואי. ג'ינג'ר היה שם חיבה שנתנו לה בגלל שיערה הג'ינג'י. וויליאם בחר את זה.

״קלואי, את יודעת שזה אומר שאני מוריד כוכב מרשימת הכוכבים שלך,״ הארי הימהם. היא צווחה ״לא, לא! הכל חוץ מזה!״

״את הולכת להגיד משהו רע לאחיך שוב?״

״לא,״ היא מילמלה. הארי הסתכל עליה בתשומת לב. ״את בטוחה?״

״כן, אני מבטיחה.״

הם עטפו זרתות ונעמדתי, מרימה את וויליאם.

״קדימה, זמן לישון,״ שרתי. הם נאנחו. הארי השכיב לישון את קלואי בזמן שהשכבתי לישון את וויליאם ווידאנו להתחלף, נותנים לשניהם את נשיקות לילה טוב שלהם ומשכיבים אותם לישון היטב.

הארי החזיק את ידי ומשך אותי מחדרם. שפתיו נלחצו בחוזקה לשלי וצחקתי בשקט.

״לא הלילה סטיילס.״ קרצתי. הוא מיקם את ידו על ביטני. ״אני לא מאמין שאת בהריון שוב.״ הוא חייך. ״את יודעת שאני רוצה מיליון ילדים איתך, נכון?״

״אתה משוגע.״

״לפחות שניים בכל שנה,״ הוא המשיך.

״זה בלתי אפשרי,״ צחקתי

הוא עקב אחריי לחדר השינה, מפהק כשאנחנו נכנסים. הוא הוריד את חולצתו, זורק אותה הצידה לפני שאנחנו נכנסים למקלחת לצחצח שיניים.

״אני חושב שקלואי גדולה מספיק לחדר משלה,״ הוא מלמל, מסתכל עליי דרך המראה.

הנהנתי, מסכימה.

״היא יכולה לקחת את חדר האורחים. זה לא כאילו יש אנשים שמבקרים פה,״ השבתי. הוא סיים לצחצח את שיניו ונשען על הכיור, אוסף את שיערי אחורנית לקוקו כשהתכופפתי לירוק את המשחה. ״יאפ, נדבר על זה מחר,״ הוא פיהק, לוחץ את שפתיו ללחי שלי.

לאחר שסיימתי, הוא סחב אותי לחדר, ממקם אותי בעדינות במיטה.

הוא החליק פנימה גם, ידו נלחצת על ביטני התחתונה.

״אנחנו צריכים לקרוא לילדים שלנו על שמות של פירות.״

סטרתי את ידו משם.

״זה נוראי.״

״לפחות הם יאכלו פירות!״ הוא השיב בחריפות. ״אולי נקרא להם על שמות של ירקות. קלואי ו-וויל אף פעם לא נוגעים בירקות שלהם,״ הארי ציקצק בלשונו.

״אני לא יודעת מה-״

צעקה קטעה אותי והארי מיד יצא בריצה מהחדר, עקבתי, שומרת על קצב קבוע. הגרוע ביותר עבר בראשי אבל כשראיתי את הארי מחבק את וויליאם, נרגעתי.

״מה קרה חבר?״ שאלתי בשקט, הולכת לכיוונו.

״מנורת הלילה נכבתה שוב,״ קלואי נאנחה. ״אמרתי לך שלא היינו צריכים לקנות את המנורה עם הטיימר,״ נזפתי בהארי.

הוא גילגל את עיניו.

״אני רוצה לישון איתכם,״ וויליאם פיהק. ״מיטה גדולה?״ הוא שאל, מרים את ידו כדי שהארי יסחוב אותו. קלואי גיחחה.

״זה אומר שאני צריכה לבוא גם!״ עם זאת, היא רצה לכיווני. הארי נאנח. ״אתה רואה מה אתה עושה?״ הוא נזף בוויליאם בשובבות.

אחר כך, אחרי שהם נרדמו, זה היה ברור שהארי ואני לא נישן. בהינו אחד בשני, הוא בצד השני של המיטה. וויליאם התכרבל עם הארי וקלואי התכרבלה איתי.

הוא הושיט את ידו, מכסה אותנו בשמיכה. חיוך נראה והוא הניד את ראשו בחוסר אמונה. ״אני אוהב אותך,״ הוא אמר ברכות.

הסמקתי. ״אני אוהבת אותך.״

״ואנחנו אוהבים אתכם,״ וויליאם וקלואי לחשו. הארי צחק כשאני נזפתי בהם שלא ישנו.

״אנחנו אוהבים אתכם,״ מילמלתי.

״ליוויתנים ישנים?״ וויליאם שאל. הוא צעק. ״קלואי צבטה אותי!״

״לא נכון!״

״כן נכון!״

״לא נכון!״

גונח, הארי משך את וויליאם על בטנו. ״אני לגמרי לוקח לך כוכב,״ הוא מילמל.

///////////

ווואו אז זה האפילוג! אני ממש מקווה שנהניתן ואהבתן את הפאנפיק הזה, הוא בהחלט בן האהובים עליי.

מה אתן חושבות?!!?

ותודה רבה ל HarryDoYouLoveMe  שעזרה לי לתרגם את הפרקים האחרונים ואת האפילוג ❤