Haphephobia (Harry Styles AU)

four

״תודה שוב.״ לחשתי. הארי הרים את מבטו מהעיתון והנהן. ״זה שום דבר.״

״לא, זה הרבה. אם זה היה שום דבר לא הייתי מודה לך.״

הוא חייך והניח את העיתון.

״אני אלך מכאן הלילה.״ מלמלתי. ״יש לך מקום להישאר?״

״אני יכולה להישאר אצל דודה שלי.״ שיקרתי. הוא המהם. הוא לא מאמין לי. ״אני אוריד אותך שם.״

״לא!״ אמרתי מהר מידי. ״אתה לא חייב. זה בסדר.״

״אוקיי...״

/

לא עבר הרבה זמן עד שהשמים התכהו. הארי הביט בי כשניסיתי להתחמק. הוא הרים גבה ונעמד, נשען כלפי המשקוף.״

״לאן את הולכת?״ הוא שאל.

״לאן את הולכת?״

״ה-הייתי צריכה להביא לחם לארוחת בוקר מחר.״ לא הייתי צריכה. התכוונתי לברוח. התיק שזרוק ברישול על הכתף שלי נפל בזמן שהוא התקדם אליי.

״מתוקה, בואי לכאן.״

״דוד, אני-״

הוא מיהר אליי ומעדתי כשניסיתי ללכת אחורה, מועדת לדלת.

״ריילי?! אלוהים, את לא שומעת אותי?!״ הארי שאל. ״א-אני חייבת ללכת.״

עיניו הראו דאגה פעם נוספת.

״את רוצה שאוריד אותך-״

״לא!״ כמעט צעקתי עליו, מועדת החוצה. הרעמים רק גרמו לזה להיות גרוע יותר. לא ירד גשם... לשם שינוי. זה היה רק רעם. אבל אני יודעת שהולך לרדת גשם בקרוב.

״ריילי, יש סערה ענקית. הכי טוב זה שתשארי.״

״למה?״ נהמתי. ״אם אתה רוצה לאנוס אותי או לעשות סקס איתי אז-״

״את לא חושבת שכבר הייתי עושה?!״ הוא צעק בכעס. התכווצתי, צועדת החוצה בפחד. יכולתי לרוץ במקרה והוא ינסה משהו... אבל אני לא אתרחק כל כך. עם איך שזה נראה, הארי נראה בכושר והוא נראה אדם שיכול לרחוץ לקילומטרים.

הוא צבט את גשר אפו. ״ריילי,״ הוא נרגע ולקח נשימה עמוקה. ״אני יכול לעזור לך.״

״מ-מה? אני לא צריכה עזרה עם שום דבר!״

הוא צעד אליי אבל צעדתי אחורה מיד. ״אני אתקשר למשטרה המזדיינת אם תגע בי.״ נזפתי.

״אני אף פעם לא אעשה דבר כזה!״ הוא הבכיין בתסכול. ״רק בואי תכנסי כדי שנוכל לדבר על זה.״

השפתיים שלי נפערו אבל עשיתי כשביקש. נכנסתי לבית שלו וסגרתי את הדלת מאחורי. ״תספרי לי כל מה שקרה לך.״ הוא התנשם. ״אני רוצה לדעת מה מכאיב לך.״

״אין-״

״אל תשקרי. ריילי,״ הוא נשם, ״לשמור את כל הכעס בפנים לא יעשה שום דבר. תסמכי עליי.״