תצביעו ותגיבו 💕
-
האוויר בניו יורק היה מרענן. ברגע שיצאנו משדה התעופה, הארי ואני הזמנו מונית. ואחרי זה, נסענו למנהטן.
הארי אמר שזה יהיה דיי קשה לדרו למצוא אותנו כאן. ולאבל. הם לא יבואו לניו יורק למצוא אותי.
הארי קפץ על המיטה ברגע שהגענו למלון, נהמה נפלטת מפיו אחרי שהוא מתח את גבו. מקומות הישיבה במטוס נוראיים, נותנים מקום מינימלי לבן אדם.
נכנסתי למיטה עם הארי, מרגישה את ההקלה כשהתמתחתי.
״אני כל כך עייף,״ הוא גנח בדרמטיות לכרית. צחקתי, מעבירה את שיערו אחורה ומתיישבת, משעינה את הגב שלי נגד ראש המיטה. הארי מיד התגלגל אליי. הראש שלו נח על רגליי, האף שלו הוצמד לבטן שלי. העברתי את האצבעות שלי בשיערו, מתפאלת מהאורך של השיער שלו.
העיניים שלו נסגרו והוא נראה כל כך שליו. עצמתי את עיניי, המשכתי ללטף את הקרקפת שלו בעדינות. נראה שהוא אוהב את זה, להתחשב בעובדה שהוא נרדם.
/
כשהתעוררתי, הראש שלי כאב והתחננתי לשינה. טפחתי על המיטה סביבי, קוראת בשמו של הארי.
הוא לא נמצא אבל לפתע, יד נתלת על הפה שלי. צעקתי נגד היד, מנסה לדחוף אותה ממני. כרית שהייתה לצידי הוצמדה נגד פניי, חונקת אותי. התקשיתי לנשום. הצלחתי להכות אותו, להוריד אותו ממני. הוא מעד לרצפה וקפצתי מהמיטה.
״הארי?״
״ריילי, תתעוררי!״
נשיפה כבדה נפלטה משפתיי ודחפתי את האיש, שהחזיק אותי חזק. הבנתי שזה היה רק חלום ונשמתי בכבדות. ״אני-אני... סיוט,״ נשמתי בעייפות. הוא נישק את המצח שלי ואחז בי.
ופעם נוספת, עצמתי את עיניי.
הארי מושך באפו, הקול שלו ממלא את החדר.
״אל תפחדי ממני,״ הוא לחש ברכות. ״סיוטים לא יגיעו אלייך. הם לא אמיתיים.״
התיישבתי, משכתי אותו לחיבוק.
״אני יודעת,״ מלמלתי. ״יופי. אני חושב שאמות אם תפחדי ממני. אני לעולם לא אפגע בך, ריילס.״
/
הבוקר הגיע מהר. לא יכולתי שלא להתגלגל לצד גופי כשאור השמש נכנס דרך החלון.
גם הארי לא אהב את זה.
ברגע שאור השמש הפציר דרך החלון, הוא כמעט הפיל אותי מהמיטה, דורש שאני אסגור את הווילונות או שהוא לא יתכרבל איתי במשך שלושה ימים.
ובכנות, אם הארי יצהיר דברים כאלה, כולם יקפצו על רגליהם כדי לסגור את הווילונות בגלל שלהתכרבל איתו זה רגע שלא רוצים להפסיד.
דחפתי אותו בנוקשות כנקמה, הכרחתי את עצמי לקום מהמיטה ולסגור את הווילונות. כשחזרתי למיטה, הארי זרק את הזרוע שלו עליי והפך לכפית הגדולה.
״כפית גדולה או כפית קטנה?״ שאלתי לפתע.
״כפית קטנה,״ הוא ענה בעייפות.
״אבל אתה גבוה,״ מלמלתי. ״אבל זה יותר נוח ואני אוהב שמחזיקים אותי.״
״הו.״
״תחזרי לישון, אין שום סיבה ש-״
הוא נקטע מהצלצול של הטלפון שלו. הוא לקח את הטלפון שלו מהשידה שליד המיטה.
זה היה הודעה ולא יכולתי שלא לקרוא אותה.
לא מזוהה: היה לנו הסכם.
״הארי מי-״
״לעזאזל, שכחתי להוסיף את המספר החדש של לואי,״ הוא צחק בעצבנות. ״היה לנו הסכם שאני חייב לו פיצה בגלל שעזבתי.״
קימטתי את מצחי, ידעתי שהוא משקר. אבל חייכתי. ״אני גם מצפה לפיצה בקרוב.״
הוא רק צחק.
סטיילס המפוקפק זה סטיילס הרע.
לאחר כמה דקות, הארי הלך להתקלח. לקחתי את הטלפון שלו מיד. מאחר וזה היה נפתח ונסגר (הוא היה צריך לזרוק את הטלפון הקודם כדי שלא יתארו אותנו), לא הייתה לי בעיה בלנסות לפענח את הסיסמה. ישר נכנסתי להודעות שלו, לוקחת נשימה עמוקה ופותחת את השיחה עם המספר הבלתי מזוהה.
עליתי להתחילת השיחה. היו רק שלוש הודעות.
לא מזוהה: סטיילס, איפה היהלומים? אמרתי לך, תתן לי אותם ואני אתרחק מהכלבה הקטנה שלך.
הארי: היא לא הכלבה הקטנה שלי. היא רק חלק מהתוכנית. ואתה תקבל אותם בקרוב.
לא מזוהה: היה לנו הסכם.
השפתיים שלי נפערו וסגרתי את הטלפון. החזקתי את ראשי בידיי. גם הארי נגדי. אלוהים אדירים. וסמכתי עליו.
YOU ARE READING
Haphephobia (Harry Styles AU)
Fiksi Penggemarהיא מפחדת ממגע. - [הכותבת: banana_1dx] [תודה ל: Melodia2 על הכריכה]
