Haphephobia (Harry Styles AU)

fourteen

בבקשה תגיבו ותצביעו!

-

הארי הגיע כמה שעות לאחר מכן כדי לקחת אותי.

הנסיעה לדירה הייתה שקטה. הוא רק דיבר כמה פעמים, שאל אותי אם אכלתי, אם נהניתי ואם הרגשתי בסדר. וכמובן, עניתי לכולם עם כן, כן אכלתי, כן נהניתי מאוד וכן, אני בסדר.

כשהגענו לדירה שלו, הוא הלך ישר לחדר שלו. עקבתי אחריו, לא רוצה לישון על הספה. מבלי מילה נוספת, הוא הוריד את הנעליים שלו בבעיטה ונכנס ישר למיטה. "אתה לא הולך להחליף בגדים?" שאלתי בשקט.

לא ענה.

נאנחתי, אוחזת במזוודה הקטנה שלי ומוציאה את הפיג'מה שלי.

"ריילי, תשארי איתי," הוא מלמל. הרגשה של חום התפשטה בגוף שלי ולא יכולתי שלא לחייך. הנהנתי, אפילו שהוא לא יכול לראות אותי. "תן לי רק להחליף בגדים."

לאחר שצחצחתי את השיניים והחלפתי לפיג'מה, נכנסתי למיטה איתו. הוא מיד משך אותי קרוב אליו. רציתי לזוז אבל לא זזתי. הרשיתי לו להניח את הזרוע שלו על המותן שלי.

"הכל בסדר?" שאלתי אותו בשקט.

"מסובך, אבל בסדר."

הנהנתי, משאירה את ידיי על החזה שלו. "דרך אגב, נראית מדהים היום."

"אתה שיכור?" שאלתי, קופצת כשאני מריחה בירה.             "רק קצת, אבל אני לא אפגע בך. את סומכת עליי ואני סומך עלייך."

"אתה נהגת, הארי! יכולנו להיתקל בתאונה!"

"אני לא כזה שיכור."

"רק... לך לישון הארי." קימטתי את מצחי, נעמדת. "אל תעזבי," הוא צחק. "לילה טוב."

"בסדר, לילה טוב." הוא לעג, מסתובב ממני. גלגלתי את עיניי וכיסיתי אותו בשמיכה. "שכחת את הנשיקת לילה טוב שלי. כאן," הוא הצביע על המצח שלו וצחקקתי, מצמידה נשיקה קטנה למצח שלו. "זאת הפעם האחרונה שאני אשתה. אני אהיה חבר טוב."

"אתה חבר טוב."

"הייתי רע אלייך," הוא מלמל. "אני הייתי רעה הארי, זה בסדר. יש לך כל-"

"הייתי אידיוט, ריילי. העפתי אותך והיית יכולה להיות בסכנה ואני מצטער," הוא אמר. נשארתי בשקט. "אני סולחת לך הארי. רק לך לישון."

הבטתי בו ועיניו פגשו את שלי.

"אי פעם אמרתי לך כמה העיניים שלך יפות?" הוא לחש, מקמט את מצחו. "לילה טוב הארי." לחשתי. "לילה טוב ריילי." ועם זה, יצאתי מהחדר, סוגרת את הדלת מעט.

\

מצאתי את עצמי ישנה במיטה של הארי בבוקר למחרת.

הייתי בטוחה שנרדמתי בספה. בבלבול, התגלגלתי מהמיטה. ברגע שפתחתי את הדלת מעט, כמה קולות הבהילו אותי. זיהיתי את של הארי ושל זאין.

סגרתי את הדלת, משכתי את השיער שלי לפקעת מרושלת וסתרתי ללחיים שלי כמה פעמים כדי להעיר את עצמי. (-שמססס) ניגבתי את הקצה של העיניים שלי ונהמתי. אני צריכה להשתמש בשירותים אבל אני אצטרך לעבור בסלון (איפה שכולם יושבים).

לבשתי את הסוודר של הארי, ויצאתי החוצה.

העיניים עברו אליי ונופפתי במבוכה.

"זאת... ריילי." הארי התנשם. "אמ... אני הולכת לשירותים." מלמלתי, מחזיקה בשולי הסוודר של הארי. הארי הביט בי לפני שנשך את השפה התחתונה שלו. "את צריכה את המזוודה שלך? היא בחדר האורחים."

"כן, תודה." חזרתי לחדר, כמעט החלקתי על שום דבר לפני שרצתי במדרגות לחדר האורחים.

זה היה כל כך מביך, אלוהים אדירים.

סגרתי את הדלת אבל ברגע שהסתובבתי, היא נפתחה.

"את גם רוצה ארוחת בוקר?" הארי שאל בשקט, העיניים שלו מרוכזת בסוודר. "כן, מה יש לאכול?"

הוא רוצה את הסוודר בחזרה?

"קניתי סופגניות."

"אה, בסדר. אמ תודה."

"הייתי צריך להגיד לך שבאים אנשים-"

"זה בסדר." צחקתי. "הייתה קצת שיכור לילה שעבר."

"אני יודע, התעוררתי והרגשתי חרא לחלוטין."

"הנחתי ככה," חייכתי, מביטה בשיער הפראי שלו. "בסדר, אני אעזוב אותך." הוא נאבק עם ידית הדלת וצחקתי. "את יכולה להשאיר את הסוודר שלי. זה נראה הרבה יותר טוב עלייך ממה שזה נראה עליי," הוא החמיא.

"זה בסדר, לא רציתי לצאת בגופיה שלי. אתה יכול-"

"היי, אני מצטער להפריע לשניכם אבל יש לנו בעיה." בחור אמר להארי. הארי מלמל משהו מתחת לנשימתו לפני שהביט בי וסגר את הדלת. הארי הביט בי לפני שהלך...

----------

לא יעלה פרק בכמה ימים הקרובים, מצטערת):

אל תשכחו להצביע ולהגיב

אתן יכולות להוסיף אותי בסנאפצאט בשביל הצצות לפרקים הבאים (לא רק בפאנפיק הזה, בכולם) ayumi-hikari