Haphephobia (Harry Styles AU)

thirty two

״אמא, תפסיקי להביך אותי!״

״אוו, הארי תראי את הישבן שלך!״ אמרתי, צוחקת מהתמונה של התינוק, מעבירה לעמוד הבא באלבום התמונות. ״אלוהים אדירים!״ צחקתי, נופלת אחורה. ״לבשת חזייה?!״ התפרצתי בצחוק חזק יותר והארי חטף ממני את אלבום התמונות. ״מספיק,״ הוא גלגל את עיניו.

״הארי היה מתוק, נכון?״ אן נאנחה. ״בהחלט,״ הרמתי את מבטי אליו וחייכתי. הוא גלגל את עיניו, מרים אותי. ״תפסיקי לטמא את מוחה עם התמונות שלי כתינוק, אמא. הן נוראיות,״ הוא נהם.

אמא שלו נפנה אותו עם חיוך.

צבטתי את הזרוע שלו. ״היית חמוד,״ צבטתי את לחייו. ״הייתי?״ הוא חייך.

עכשיו אתה סקסי לעזאזל.

הלחיים שלי האדימו מהמחשבה ומירפקתי אותו. ״כן. היית.״

״אתם שניכם חמודים.״

תשומת הלב שלנו הועברה לאן. הסמקתי והארי רק משך אותי לצידו, המותן שלי נפגשת עם שלו.

״אני חייבת ללכת להביא דברים מהמרכולת. רק אל תשרפו את הבית,״ היא טפחה על כתפו של הארי בזמן שקמה לעזוב. היא לקחה את המפתחות שהונחו על שולחן העץ הכהה לפני שנתנה לשנינו נפנוף קטן. הדלת נסגרה ולפתע, הארי רץ.

״אני אתחרה איתך לחדר שלי!״ הוא צעק.

״היי, זה לא פייר!״ צעקתי, רצה אחריו. שנינו מעדנו במדרגות והצלחתי להחזיק את החולצה שלו ברגע שהגענו לחדר שלו, מושכת אותו אחורה. במקום, הוא הפיל אותי ונפל עליי.

״רמאי,״ התגריתי.

״תודה רבה, בוב,״ הוא אמר בסרקסטיות. הנשימה שלי נעצרה כשעיניו הירוקות הביטו בי. שנינו נשארנו ככה אלוהים יודע כמה עד שהארי הרים אותי.

שפתינו נמחצו אחת נגד השנייה בזמן שהוא דחף אותי נגד הדלת שנסגרה בחוזקה. המתח נבנה במהירות.

רציתי- לא, אני רוצה אותו.

״הארי,״ נשמתי. הוא נישק במורד צווארי וגנחתי, הידיים שלי מאגרפות את חולצתו. ההרגשה המוכרת שאף פעם לא אהבתי חדרה למוחי אבל הכרחתי את עצמי לדחות את זה. הארי הבחין בחוסרת הנוחות שהרגשתי והתרחק ממני מעט. ״את בסדר?״ הוא שאל, משפשף את אפו בשלי. רק הנהנתי.

הוא צעד אחורה לפני שערבב את ידינו יחד. ״בואי,״ הוא משך אותי לכיוון המיטה. המחשבות שלי מלאות בחטאים אבל הכרחתי את עצמי להתעלם בהם ברגע שהארי דיבר שוב.

״אז, הבחור בכלא נשבר. הוא אמר לשלושתינו את הסיבות לכך שדוד שלך רוצה אותך.״

השפתיים שלי נפערו ובהיתי בו.

״הוא רוצה אותך בגלל שאת יכולה להביא לו כסף דרך זנות.״ הלסת של הארי התהדקה כשאמר את זה, השפתיים שלי נמחצו לקו ישר וגבותיו קומטו מעלה.

״סיבה נוספת למה זה בגלל נקמה.״ הארי חיכה לתגובה שלי.

״ולבסוף, הוא חושב שיש לך משהו שהוא צריך.״

״גם אם היה לי, אני לא אזכור,״ מלמלתי. ״התרפיה עשתה עליי את נפלאותייה,״ חייכתי. הארי משך כרית מאחוריו ומשך אותי אליו, האגודלים שלו משתפשפים בעיגולים בצדדי גופי. ״תחשבי,״ הוא לחש, דוחף את ראשו לצווארי ומניח נשיקות רכות.

״אני לא יודעת,״ נשמתי, נשענת אליו. ״התחמקתי מכל מה שהזכיר לי מהמשפחה שליברגע שאני-״ התנשפתי, אוחזת בחוזקה בתליון שיש לי מאז שהייתי ילדה. משכתי אותו והארי מחץ את שפתיו לצווארי ברגע שהשיער שלי עבר לצד השני. בצחוק, הרחקתי אותו. ״בואי נראה מה מיוחד בזה,״ הוא מחא בכפות ידיו.

ברגע שזה נפתח, משכתי בכתפיי.

״זאת רק תמונה, הארי.״

הוא לקח את זה ממני, מביט בתמונה. ״זה אבא שלך?״

״כן. הוא זה שנתן לי את זה. הוא אמר שיש לזה ערך גבוה והשאיר את זה בפנים,״ הסברתי. הארי הוציא את התמונה.

״הארי?״ לקחתי את התמונה ממנו, מסובבת אותה.

״יש על זה מספר.״

״מה זה אומר?״

״2-3-1-0. זה הכל.״

״אתה חושב שזה אומר משהו?״ שאלתי, מביטה בו.

״זה חייב.״

נשארנו בשקט מעט לפני שהארי אחז בידי.

״כמה רחוק הבית שלך מכאן?״

-------

כלכך מצטערת שלקח לי זמן לעלות פרק!