Haphephobia (Harry Styles AU)

twenty three

״הארי, תפסיק להיות זין," לחשתי בנוקשות.

"אני לא אוהב את הפסטה שלי עם הרבה רוטב," הוא קימט את מצחו, דוחף את הרוטב לצד. המזלג נקש בצלחת והתכווצתי מהרעש, לוקחת את המזלג מהיד שלו וטורקת אותו על השולחן.

הוא בהה בי בחוסר אמון.

"אתה גס לאלגורט," נזפתי. הוא קימט את מצחו וגלגלתי את עיניי. אלגורט הגיע. "האם שניכם תרצו משהו אחר?"

"פחות- אאו!"

חייכתי בנחמדות לאלגורט והנדתי בראשי. "אנחנו בסדר. תודה."

הוא הנהן לפני שעזב. הארי דחף את הכיסא אחורה והרים את הרגל שלו. "את לא היית צריכה לבעוט בי!"

הנדתי בראשי בחוסר אמון.

"אל תציק לו."

"אמרתי לקאלב שאת לא מרגישה בנוח כשיש זר בבית," הוא לחש. "מה?! הארי! אני לא אמרתי- הו אלוהים," גנחתי, מנידה בראשי. "הם הולכים להעביר אותו, ריילי. הם לא שולחים אותו לאנטרטיקה."

גלגלתי את עיניי, והמשכתי לאכול. הוא בעט ברגל שלי בעדינות. "מה?"

"יש לך רוטב כאן," הוא הדגים בכך ששפשף את השפה התחתונה שלו. חייכתי כשהוא נשען אליי, מנגב את הרוטב ממני.

הוא נישק את האף שלי ולא יכולתי שלא לשכוח כל מה שקרה באותו רגע.

\

צעקתי כשהארי התנגב למיטה שלי. זה היה שתיים עשרה בלילה כשהרגשתי את המשקל במיטה שלי עובר לצד השני ואז הגוף שלו היה ליד שלי.

כמובן, צעקתי והכיתי אותו עם הכרית שלי והוא צחק, אמר ש"אני גרועה בהגנה עצמית" ושאני "חלשה נורא".

"נוח לך?" הוא לחש, משאיר את הזרוע שלו סביבי. הנהנתי, קוברת את הפנים שלי בחזה שלו. האינטימיות הייתה נחמדה. אהבתי את זה.

מאוד.

השפתיים שלו נצמדו לראשי וחייכתי.

"השיר 22 תקוע בראש שלי."

"טיילור סוויפט?"

"כן."

היה שקט בנינו והרעש היחיד שיכולתי לשמוע  היה את פעימות הלב שלו באיטיות נגד האוזן שלי.

"I don't know about you, but I'm feeling twenty-two-hoo!"

צחקתי כשהוא פרץ בשירה, דחפתי אותו כשהוא דגדג את צדדיי גופי. "הכל יהיה בסדר אם, נמשיך לרקוד כאילו אנחנו  בני-"

"עשרים ושתיים!" שנינו שרנו, צוחקים.

הוא קירב אותי אליו ולפני שיכולתי לומר מילה, השפתיים שלו נצמדו כנגד שלי. גניחה נפלטה משפתיי כשהוא משך אותי.

"את זונה מזויינת, ריילי," הוא צחק, מצמיד את שפתיו לשלי.

נשימה כבדה נפלטה משפתיי ונפלתי אחורה, משאירה מרחק מהארי בזמן שהתכרבלתי למצעים שקרובים אליי. "היי, היי, מה קרה?" הוא שאל במהירות, מדליק את האורות.

הנדתי בראשי, מביטה רחוק. אבל הארי הוא הארי, הוא הניח את האצבע שלו מתחת לסנטר שלי והרים את הראש שלי כדי שאפגוש את עיניו. מיד, משכתי אותו לחיבוק. הוא הופתע אבל באיטיות, זרועותיו התנגבו לגבי. הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו בזמן שהוא החזיק אותי קרוב.

"אולי נישן?" הוא לחש. הנהנתי, מתנתקת. "אם את רוצה לספר לי-"

"נזכרתי במשהו שלא רציתי לזכור... אני בסדר," אילצתי חיוך. הוא בהה מעט לפני שהנהן באיטיות. האגודל שלו הבריש את השפה התחתונה שלי והוא אילץ חיוך, אבל העיניים שלו הראו מעט עצב. למה? אין לי מושג. אבל ידעתי שמשהו מטריד אותו.

"לילה טוב ריילי," הוא התנשם.

"לילה טוב הארי."