**ככל שיהיו יותר תגובות והצבעות ככה הפרק הבא יעלה מהר יותר ;) וסמכו עליי, אתן רוצות שהוא יעלה.
-
״בוקר טוב,״ הארי לחש, מלטף את הבטן שלי ברכות. המהמתי, מצמידה את האף שלי לחזה שלו. הוא הריח נפלא. ״הוא עדיין כאן,״ הוא אמר בשקט. גנחתי, מסתובבת על צד גופי. הוא התגלגל אליי, מצמיד את משקלו על צד גופי. ״הארי! הבטן שלי!״ אמרתי, מכה אותו עם המרפק שלי. הוא גנח בכאב והתרחק. ״אני מצטערת,״ מלמלתי. הוא לא ענה.
״הארי,״ קימטתי את מצחי, מנשקת את הכתף החשופה שלו. הוא משך באפו. ״אתה עצוב?״ נישקתי את הכתף שלו שוב. ״את אלימה,״ הוא מלמל. ״הו, אני מצטערת. לא התכוונתי לפגוע בך,״ אמרתי בקול תינוקי, גורמת לו לחייך. ״זה נשמע מזעזע.״
גלגלתי את עיניי והוא הסתובב על גבו. העיניים שלנו נפגשו והוא חייך. הרמתי גבה והוא צחק. הוא משך אותי קרוב אליו והרים את החולצה שלי מעל הכתפיים. ״אני נשבע, אני לא יודע איך לשלוט על עצמך לידך.״
לא יכולתי שלא לצחקק והוא הרים אותי על ברכיו. הוא שיחק עם קצה החולצה שלי ונאנחתי, עוקבת אחרי הקעקועים שלו.
״זה בלתי יאומן שנתקלתי בו כאן,״ לחשתי. ״מי? מייק?״
הנהנתי, מניחה את ידיי על הקעקוע של הפרפר.
הייתה דפיקה על הדלת שלנו וקפצתי, יורדת מהארי. הארי קם, שם על עצמו חולצה. הוא פתח את הדלת ומייק הביט בו לפני שהביט בי.
״אה, אני בדיוק עוזב,״ הוא אמר, מסדר את החולצה שלו. ״רק רציתי להגיד ביי,״ הוא צחקק. הארי הנהן ושניהם הביטו בי. ״אמ, כן. ביי.״
מייק קימט את מצחו והארי הסיט את מבטו. ״זה היה נחמד להכיר אותך,״ הארי אמר בשקט. מייק הנהן. עם נפנוף לשלום, הוא עזב.
הארי יצא איתו מהחדר וכששמעתי את הדלת נסגרת, הארי בא בריצה וקפץ על המיטה. צווחתי כשהוא משך אותי קרוב אליו.
״אנחנו יכולים להיות לבד ביחד עכשיו,״ הוא חייך חיוך שובב. ״עוד יומיים עד שנוכל לחזור לבית. עד אז, נוכל להתכרבל.״
הבטתי בו, מהנהנת בנמרצות.
״אלא אם כן,״ הוא הכניס יד לכיס (-והוציא קונדום) (-סתם לא) והוציא שני כרטיסים.
בניין האמפייר סטייט.
״אם את רוצה ללכת לראות.״
חייכתי, רק הנהנתי, וירדתי מהמיטה. הארי התגלגל לצד שלי והחזיק בפרק כף ידי.
״אני אוהב אותך,״ הוא חייך, הגומות שלו מופיעות. נשענתי מטה ודקרתי את גומותיו, גורמת לו לקמט את מצחו.
״מה הולך עם נשים וגומות?״
לא יכולתי שלא לצחוק בזמן שהוא משך באפו, מגלגל את עיניו. ״היי, אם זה יגרום לך להרגיש טוב יותר, אני אתן לך את הפרס על הגומות הכי טובות.״
״זה בכלל קיים?״ הוא שאל, עיניו נפערו. משכתי בכתפיי. ״עכשיו זה קיים.״
/
צווחה נפלטה משפתיי כשבהיתי מקצה האמפייר סטייס למטה. הארי צילם כמה תמונות שלי, מוודא להגיד כמה שהן יפות ושוות לעלות לאינסטגרם.
אפילו התמונה שהוא צילם אותי אוכלת סנדוויץ ברכבת בצורה הכי לא מושכת.
הוא אפילו התגרה בי לגבי זה.
הרוח נשבה חזק בקומה הכי גבוה.
״כדאי שנכנס פנימה!״ הארי צעק, כדי שיהיה
אפשר לשמוע אותו מכל הרעש והרוח. הנהנתי, עוקבת אחריו פנימה. נשמתי בהקלה כשנכנסנו לבניין.
״הערבנו שעה בבניין הזה,״ הוא נאנח, מסדר את הכובע ״אני לב ניו יורק״ שלו. אני מופתעת שזה לא עף ברוח.
השמיים החשיכו כשיצאנו, מה שגרם לבניין להיראות עוצר נשימה כשכל האורות האירו אותו. הארי אחז בידי כשהלכנו במורד רחובות ניו יורק.
״מה את רוצה לעשות עכשיו?״ הוא שאל בשקט. הבטתי בו, רועדת כשהרגשתי משב רוח קל. נשקתי במהירות ללחי שלו והוא צחק, עוצר באמצע הרחוב. ״הארי-״
השפתיים שלו הוצמדו לשלי, משתיקות אותי. פעימות הלב שלי הואצו ולא יכולתי לחשוב בבירור. שפתיו החמות עבדו נגד שלי בזמן שהאגודל שלו נח על הלסת שלי. עטפתי את זרועותיי סביב צווארו, מתנתקת מהנשיקה ומחבקת אותו.
״הארי?״
הוא המהם כתשובה.
״אני סומכת עלייך. אתה יודע את זה, נכון?״
״כמובן שאני יודע.״
עמדתי על קצות אצבעותיי כדי להגיע לגובה שלו. עיניו הירוקות פגשו בשלי והייתי כל כך בטוחה בזה. רציתי אותו. את כולו.
היד שלו הונחה על המותן שלי וחייכתי כשהוא נישק את אפי.
״תעשה איתי אהבה?״
YOU ARE READING
Haphephobia (Harry Styles AU)
Fanfictionהיא מפחדת ממגע. - [הכותבת: banana_1dx] [תודה ל: Melodia2 על הכריכה]
