״הוא בר מזל שהחתך לא היה עמוק מידי.״
״תודה, דוקטור," אן נשפה. יד הונחה על הכתף שלי וקפצתי. ״זו רק אני,״ אן אמרה במהירות. הנהנתי, מהדקת את אחיזתי בג׳קט שלי. היא הסירה את ידה וישבה מולי.
היא בטח שונאת אותי!
אני הסיבה שהבן שלה נורה, נדקר ו-
״שום דבר מזה הוא לא באשמתך, ריילי.״
הכרחתי את עצמי להסתכל עליה, עיניי העייפות פוגשות את שלה לפני שפרצתי ביבבות. ״זה לא מגיע לו,״ בכיתי.
היא משכה אותי לחיבוק, מברישה את שיערי.
״הוא בחר להגן עלייך ריילי,״ היא אמרה, הקול שלה השתתק. ״והוא ימשיך לעשות זאת מפני שהוא אוהב אותך.״
״הוא מתמודד מול מישהו מסוכן ואני לא יכולה לסכן את חייו,״ קולי נסדק. ״לא בשבילי,״ הנדתי בראשי.
אן קימטה את מצחה.
״השדים האלו לא מסוכנים מידי,״ היא אמרה בשקט. לקחתי נשימה עמוקה. לואי יצא מחדרו של הארי ומשך אותי לחיבוק.
״את לעולם לא תנחשי מה קרה הרגע,״ הוא גיחח. אן ואני הסתכלנו עליו בבילבול.
״דרו נתפס.״
לא עצרתי את עצמי מלרוץ לחדרו של הארי. הוא הרים את מבטו, חיוכו גדל.
״היי,״ קולו צרוד והוא מתיישב. לא יכולתי לעזור אבל רצתי אליו, מושכת אותו לנשיקה.
״ניצחנו,״ הוא צחק. הנחתי את ראשי על שלו, צוחקת איתו.
״הו, אל תגרמי לי לצחוק. זה כואב.״
״מצטערת,״ ציחקקתי, יושבת לצידו. שררה דממה בנינו לפני שדיברתי לבסוף.
״אני הולכת לפגוש אותו,״ הסתכלתי על הארי.
גבותיו התעקמו והוא החזיק את ידי בשלו. ״עכשיו, למה שתעשי את זה? הוא נעלם ואת לא צריכה להתמודד איתו יותר.״
״אני רוצה תשובות.״
״אז את צריכה לחכות לי עד שאשתחרר מכאן. אני רוצה להיות שם.״
״לואי יכול לקחת אותי.״
״ריילי-״
״בבקשה?״
הוא לקח נשימה עמוקה, מסתכל על ידיו לפני שמסתכל עליי. ״בסדר.״
/
דרו ישב מולי, זכוכית עבה בנינו. הוא נראה מבוגר יותר. עייף, אם אני חייבת להגיד.
בחוסר רצון, הוא הרים את הטלפון, מניח אותו על אוזנו. בלעתי את רוקי, לוקחת נשימה עמוקה.
״הי״, התחלתי. הוא הרים את מבטו, גבותיו מתקמטות. ״למה את כאן?״ הוא דיבר באיטיות.
״למה עשית את זה... למה עשית?״ הסתכלתי עליו. ״עשית דברים שלא היית צריך. אני סולחת לך אבל אני מקווה שתחייה עם האשמה הזו לנצח.״
הוא הניד את ראשו בחוסר אמונה.
״עשיתי את זה מפני שהייתי צריך דרך להרוויח כסף. את היית רק חייל, ריילי. את תגלי למה יום אחד, אבל לא היום.״
דמעות הצטברו בעיניי והרמתי את מבטי ללואי. הוא הושיט את ידו לכיוון הטלפון אבל הנדתי בראשי, אומרת שאני בסדר.
״אני אעזוב אותך״, הוא מלמל. ״אין לי שום שימוש בך יותר.״
אני רק הנהנתי. לפני שיכולתי להגיד משהו הוא טרק את הטלפון ועזב.
הנחתי את הטלפון והרמתי את מבטי ללואי. בהיסוס, הוא משך אותי לחיבוק ויבבתי לתוך צווארו. ״זה בסדר, את האדם הבוגר כאן״, הוא המה. ״קדימה, אנחנו יכולים לאסוף משהו לאכול. אני בספק אם הארי אוהב את האוכל בבית החולים.״
הנהנתי, נעמדת. אנשים בוהים כשמחיתי את הדמעות אבל לא אכפת לי.
/
התכרבלתי כנגד החזה של הארי כשישבנו על המיטה. היה שקט בנינו לאחר שדיברנו על מה שקרה.
״הוא אמר שהוא יעזוב אותנו,״ אמרתי בשקט. ״בוודאי, הוא בכלא.״
הרמתי את מבטי אליו והוא חייך.
״אני חושב שהתיק נסגר, ריילי.״
המילים האלו גרמו לי לחייך אבל לא יכולתי להפסיק לחוש את הכאב העמום בליבי. ״אתה הולך לעזוב?״ שאלתי בשקט. ״לא, למה שאעזוב?״
״אם התיק נסגר, אתה לא אמור לקבל אחד חדש? מישהו חדש להגן עליו?״ מילמלתי.
הוא נשאר שקט.
״כן, אבל זה לא אומר שזה יתערב בינינו.״
נשארתי שקטה.
״אני אוהב אותך, ריילי.״
הרמתי את מבטי אליו והוא חייך תוחב קבוצה של שיערות מאחורי אוזני ומושך אותי לנשיקה.
///
תודהההה רבההההה למדהימה שתרגמה את הפרק HarryDoYouLoveMe ❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
YOU ARE READING
Haphephobia (Harry Styles AU)
Fanficהיא מפחדת ממגע. - [הכותבת: banana_1dx] [תודה ל: Melodia2 על הכריכה]
