סיגריות ודיאט קולה. פרק 1.
הלוואי והייתי יכולה להגיד שהסיבה שקמתי בבוקר הייתה כי קרן השמש חדרה דרך התריסים והאירה את עיניי, גורמת לי לקבל את היום החדש בשמחה ובאהבה.
הלוואי והייתי יכולה להגיד שהשעון הראה כי חצות היום, העולם מואר והציפורים צייצו ואף דאגה לא הייתי בליבי.
הלוואי.
במציאות, התעוררתי כי רטט בלתי פסיק נכנס עמוק אל תוך החלום שלי ולא משנה כמה ניסיתי להשתלט על זה בראש שלי, בסופו של דבר פקחתי את העיניים, שום שמש בחוץ ורק כדי לגלות גב גברי של אדם זר אל מול עיניי.
איזה שמחה ואיזה אהבה.
התגובה הראשונית שלי הייתה לצרוח או לחלופין, לבעוט באותו בחור. לקרוא לו פולש ולגרש אותו כמה שיותר מהר מהמיטה שלי, אבל כשהעפתי מבט זריז על הסביבה, על עצמי, לא ממש מופתעת לגלות את כל הבגדים שלי מפוזרים ברחבי החדר, נזכרתי היטב באירועי ליל אמש והבנתי שאין לי סיבה לבעוט או לצרוח. אחרי הכל, זה החדר שלו, זו המיטה שלו, ואני האורחת.
הרטט לא פסק, גורם לי לגנוח בעצבים ולהצמיד את הסדינים לגופי כשהתיישבתי. העפתי מבט זריז על הבחור ששכב לידי, שיערו השחור כיסה מעט את פניו וניסיתי להיזכר בצבע עיניו, בטח כחול, כי תמיד אהבתי את הצבע הזה. הגוף שלו היה שרירי וחזק, לא משהו שלא ראיתי קודם לכן אבל זה בהחלט היה נותן נקודות בונוס. השמיכה כיסתה רק את חלק גופו התחתון, מותירה את גבו השזוף לראווה וידיו היו מתחת לכרית הלבנה. הוא לא עשה אף סימנים של התעוררות כשאני חיפשתי בעיניי את המקור ממנו מגיע הרטט, כנראה הוא מסוג האנשים שישנים עמוק.
הלוואי עלי.
״אני נשבעת שאני אהרוג אותך.״ היה הדבר הראשון ששמעתי כשעניתי לשיחה. הרחקתי את הפלאפון מאוזניי, מסתכלת על המסך ומהר מאוד רוצה להיקבר בחזרה בסדינים כשראיתי את שמה מתנוסס באותיות. היה לי ברור לאן השיחה הזאת הולכת להוביל וממש לא הייתי במצב רוח לשמוע את זה.
״א-אני מצטערת..״ לחשתי בשקט, לא רוצה להעיר את הבחור שלידי, ניר. לפי הנשימות שלו הוא היה עמוק עמוק בתוך החלום העשירי אבל עדין לא רציתי לקחת סיכון.
״תפסיקי לשקר, את כל כך לא מצטערת.״ היא הכירה אותי כל כך טוב, כאחת שמכירה אותי מילדות וגדלה יחד איתי היא לעולם לא אכזבה אותי, ״את עושה את זה כל פעם מחדש.״
״אני יודעת, אני יודעת.״ נאנחתי, מעבירה את שיערי לאחור, ״אני אפצה אותך על זה, מבטיחה. פשוט הכל קרה כל כך מהר, השוטים, הוא, לא היה לי זמן לחפש אותך.״
YOU ARE READING
Cigarettes & Diet Coke
Romance״את באמת כמו הירח. חלק ממך תמיד יהיה מוחבא.״ הוא עצר לרגע לפני שהמשיך בשקט, ״ואולי זה מה שמשגע אותי, שלא משנה כמה רחוק אני אושיט את היד ואנסה לגעת אליך, את אף פעם לא באמת תהי קרובה.״ • כשהיא בת 22, מר חיה את החיים שלה בדיוק איך שהיא רוצה - ללא גבולו...
