Cigarettes & Diet Coke

פרק 18 - הזמנה לחתונה

הפרק ארוך וטעון אז בבקשה שימו לב להכל. קריאה נעימה❤️

סיגריות ודיאט קולה. פרק 18.

החיוך של רוי נעלם ברגע בו עיניו פגשו בעיניי. הוא מיהר לשחרר את האחיזה שלו במאיה אבל מבחינתי זה כבר היה מאוחר מידי. ראיתי את זה. כולם ראו את זה.

״בן של זונה.״ קיללתי בלחש מתחת לשפתיי, מסיטה את מבטי ממנו ולא מופתעת לראות את ליה כבר מביטה בי. ״מה את מחייכת?״

״סתם, זה משעשע לראות איך הלב שלך מתעורר בגללו ואת בהכחשה לזה.״

״הלב שלי לא מתעורר בגללו.״

״רואה?״ ליה משכה בכתפיה לפני שהלכה אל שולחן הכיבוד, ״הכחשה.״

״אני לא - ״

״מר!״ קול צוהל ושמח מנע ממני להרוג את ליה במבטים. הסתובבתי במקומי, פוגשת את עיניה הירוקות והיפות של אחותי הקטנה, ״מה את עושה פה?״

״שמעת פעם על מארגן שלא מגיע לאירוע?״ שאלתי בחיוך ופניה נמתחו לשמחה מופתעת, היא לא חשבה אפילו לרגע שיש לי חלק בכל העניין, ״מזל טוב, ילדה. נשארו לך 103 שנים לחיות.״

״אני לא מאמינה שארגנת את כל זה. הייתי בטוחה ששכחת.״ היא הודתה, מסתכלת סביב, ״מהבוקר כולם שלחו לי הודעות, אבא אפילו כתב לי ברכה בפייסבוק, אבל את היחידה שלא.״

״את יודעת שאני שונאת רשתות חברתיות. ובחייך, אנחנו ביחד עכשיו, אני לא אשכח את היום הולדת שלך.״

המבט של מאיה הראה לי שהיא לא ממש בטוחה בדבריי. המשכתי.

״חשבתי הרבה איך לחגוג לך עד שהבנתי שבטח תרצי להיות עם אלה שאוהבים אותך, אז ברור שגם אני אהיה פה.״ כשהבטתי בעיניה הירוקות וראיתי אותן מלאות בשמחה ואושר, הרשתי לעצמי להושיט את ידיי קדימה ולהציע לה חיבוק. היא היססה בהתחלה, מנסה לחשוב על הפעם האחרונה שהיה בנינו מגע אך לבסוף מאיה נכנעה, נותנת לי לעטוף אותה.

״מזל טוב.״ אמרתי שוב אך הפעם בשקט, ״תודה שאת נותנת לי הזדמנות.״

מאיה לא אמרה כלום בתגובה ולרגע חששתי שאולי הגזמתי. אבל אז היא התנתקה, חייכה אלי את החיוך הגדול שלה והבנתי שאנחנו בסדר. הכל בסדר.

״מישהו אמר לי שלכולם מגיעה הזדמנות. אני מניחה שהוא צדק.״

״מי זה המישהו הזה?״ שאלתי בסקרנות.

״רוי. המורה שלי.״ כשהיא דיברה עליו, שפתיה נמתחו לחיוך רחב ועיניה קרנו מרוב אושר. אף פעם לא הייתי בחוג דרמה ונותר לי לקוות שהפנים שלי לא מסגירות כמה רע אני מרגישה כשהיא מתנהגת ככה. ״חכי, אני אכיר בניכם. רוי! היי רוי!״