Cigarettes & Diet Coke

פרק 29 - סדקים של הודעות

סיגריות ודיאט קולה. פרק 29.

"...הנרות הללו אנו מדליקין..."

לא עברו 24 שעות מאז שליה עזבה לצרפת, ואני הספקתי לחוות התמוטטות עצבים יותר פעמים ממה שיכלתי להרשות לעצמי. עם אור ראשון של בוקר נשבעתי לעצמי שאני משאירה את כל הרגשות מאחורי מנעול ובריח וזורקת את המפתח לאלף עזאזל וחוזרת להיות הכלבה חסרת רגשות שהתרגלתי להיות.

היה לי נמאס להתרסק מכל זכרון קטן ולהרגיש חסרת אונים. נשבעתי שניצלתי את כל חבילת הדמעות שלי לשנים הקרובות ושאף רגש לא יבקע עוד מליבי כל עוד אני חיה.

איכשהו, הופתעתי כל פעם מחדש שנכשלתי.

ביום ראשון עבדתי משמרת בוקר, כזו שמתחילה קצת אחרי זריחת השמש ומסתיימת אחרי השקיעה עם צאת הנשמה. בחורף, כמו בכל חורף, הנוכחות של דניאל הייתה מורגשת יותר מתמיד וסדק אחרי סדק התחיל להופיע אצלי.

הסדק הראשון קרה כשאחת הלקוחות קמה בפתאומיות בדיוק כשאני עברתי עם המגש והתנגשנו זו בזו. כל הכלים נפלו ברעש גדול אל הרצפה, כל הנוכחים צעקו מזל טוב כאילו אין אני רוצה לקבור אותה עמוק באדמה. זו אומנם לא הייתה אשמתה, זו הייתי אני שעדין הייתה שקועה בזכרונות ובבכי של מוצאי שבת, אבל מצאתי את עצמי נותנת לה את המבט הכי קשה שלי ומסננת כמה קללות בשפה זרה.

למזלי, היא לא שמעה אותי. אבל אביב כן, והוא מיהר לקלוט שעדיף להרחיק אותי כמה שיותר מאנשים. אולי הוא חשב שאני שוב פעם ביום הזה שבחודש כי בין רגע הוא קבע שמעכשיו אני אהיה בדלפק, רחוקה מכל אינטראקציה גופנית עם בני אדם.

הניסיון שלו נכל כישלון כשאל הדלפק ניגש בחור צעיר עם יותר מידי בטחון וחיוך אידיוטי על הפנים. הוא התחיל לדבר מבלי להבין שאני לא מעוניינת, מספר על כל הבחורות שהוא פגש בחייו ואיך אף אחת לא כמוני, מחלק שקרים על ימין ושמאל כאילו זה באמת מרשים מישהו. התאפקתי ככל שיכלתי לא להתפרץ עליו ולהוציא את כל הגועל שהרגשתי בתוכי, אבל זה נהיה קשה יותר ויותר עם כל רגע שהוא המשיך להביט בי. כשהוא אמר שהוא יכול לגרום לי להרגיש טוב, איבדתי את זה.

וזה היה הסדק השני.

זרקתי את המגבת האדומה על הדלפק ואיימתי על הבחור שאם הוא לא עף תוך חמש שניות מהפרצוף שלי אני לא אפחד לדקור אותו למוות עם סכין של שפים. הוא חשב שאני צוחקת אבל איבד את הצבע במהירות כשהרמתי את הסכין השחורה.

ואז אביב הופיע בשנית, ממהר להשתלט עלי מבלי לגרום ליותר מידי בלאגן בין הלקוחות. הוא הבטיח לפצות את הבחור האידיוטי ואני הבטחתי שאם אני אי פעם אראה אותו שוב אני אעשה לו ברית מילה שניה. הוא ברח כל עוד נפשו בו.

"מה יש לך?" אביב לקח אותי למחסן, אותו המקום בו ניהלנו את השיחה הרצינית הראשונה שלנו לפני שהכל התחיל באמת להסתבך. רק גיליתי על מאיה ועדין לא הייתי מעורבת עם טום ורוי ועם הצל של דניאל שהחליט לחזור. לא כל כך הרבה זמן עבר אבל כל כך הרבה דברים קרו.