סיגריות ודיאט קולה. פרק 25.
״יש לך בדיוק שתי שניות לעזוב אותה לפני שאני מפרק לך את הצורה. אל תנסה אותי.״
פעם דניאל לימד אותי הגנה עצמית.
אני זוכרת שהוא לפתע נעמד בסלון, חסר חולצה עם מכנס אפור והכריח אותי לעמוד מולו ולהתכונן לקרב כאילו בזה הרגע עומדים לתקוף אותי.
״בנים הם מניאקים.״ הוא אמר, ״ואם אני לא אהיה שם כדי להגן עליך, אני רוצה שתדעי להגן על עצמך.״
לא הצלחתי להבין על מה לעזאזל הוא מדבר, כי מבחינתי הוא תמיד הולך להיות שם ולשמור עלי. אבל הוא היה נראה כל כך מושך כשהוא עמד ככה מולי שפשוט לא יכלתי לסרב. אז למדתי ואפשר לומר שהייתי תלמידה מצטיינת.
למדתי איך לתקוף. איך להכות, איך להתחמק, איך לשתק את היריב. למדתי והצלחתי כל פעם מחדש אבל זה תמיד היה עם דניאל. הצלחתי לנצח אותו כי אף פעם לא הרגשתי מאויימת ממנו. אף פעם לא קפאתי בגללו או פחדתי. ואולי כי ידעתי שהוא לעולם לא באמת ינסה להכאיב לי.
כשהבחור ההוא שלח את ידיו אל גופי, זה הרגיש כאילו כל מה שאני למדתי פשוט נעלם. המהלכים של דניאל היו לי בראש, אפילו יכלתי לשמוע אותו מצווה עלי להכות את הבחור ולברוח, אבל פשוט לא יכלתי לזוז. לא יכלתי להביא את עצמי לבעיטה או לאגרוף, לא יכלתי אפילו לצעוק.
רציתי את דניאל. הייתי צריכה את דניאל. הייתי צריכה את דניאל כדי לצרוח עליו שכל מה שהוא לימד אותי לא שווה כלום אם בזמן האמת אני לא מצליחה להגיב. זה לא שווה כלום אם בזמן האמת הוא לא נמצא לידי ומישהו כמו רוי יהיה זה שיגן עלי.
שמישהו כמו רוי יהיה זה שיציל אותי.
דמותו הגבוהה נעמדה לצידי אבל לא הביטה בי. עיניו החומות היו ממוקדות ונעולות על הבחור הזר, מחכות שיוריד את ידיו ממני.
״ומי אתה בדיוק?״ כחול העיניים החליט להשתעשע, מחזק את האחיזה שלו בי ומעביר בי גל של בחילה. ״האקס?״
רוי הצליף בידיו של הבחור מבט בוער ולסתו ננעלה, ״תשחרר.״ הוא אמר בקול שקט וארסי.
״למה לי?״
בתנועה מהירה רוי שלח את ידיו ושלף את הבחור ממקומו, כיסא נפל לאחור. הוא תפס אותו בדש חולצתו והצמיד את גופו אל דלפק הבר ברעש הגדול. אלו שישבו שם קפצו במקומם ונעמדו, לוקחים כמה מטרים אחורה מחשש להיפגע כשהברמן התלבט האם לקרוא לאבטחה.
״כי היא אמרה לך לא.״ רוי סינן מבין שיניו, מצמיד את ראשו באיום. זה היה מוזר לפתע לראות אותו בצורה שכזו, רחוק מלהיות הבחור הרגוע והשליו שהכרתי. ״זו לא סיבה מספיק טובה בשבילך?״
YOU ARE READING
Cigarettes & Diet Coke
Romance״את באמת כמו הירח. חלק ממך תמיד יהיה מוחבא.״ הוא עצר לרגע לפני שהמשיך בשקט, ״ואולי זה מה שמשגע אותי, שלא משנה כמה רחוק אני אושיט את היד ואנסה לגעת אליך, את אף פעם לא באמת תהי קרובה.״ • כשהיא בת 22, מר חיה את החיים שלה בדיוק איך שהיא רוצה - ללא גבולו...
