Cigarettes & Diet Coke

פרק 5 - אביב

סיגריות ודיאט קולה פרק 5.

״מר, אני אוהב אותך והכל אבל זו כבר הפעם החמישית שאת עושה את זה.״ אביב נאנח, מעביר את ידו בשיערו הכהה, ״איך אני אמור לתת לך משכורת? על מה בדיוק? על ימים שלא היית?״

״אני יודעת אני יודעת, אבל זה מקרה חירום. תאמין לי.״

השבוע חלף מהר. יותר מידי מהר ולפני שיכלתי למצמץ, שוב פעם הגענו לסוף השבוע. בדרך כלל הייתי מברכת על זה, אבל לא עכשיו. לא כשיש לי כל כך הרבה על הראש ושיחה משמעותית עם אחותי.

אבא כבר עידכן אותה דרך הפלאפון. מעשה קצת אכזרי אם שואלים אותי, אבל אף אחד לא שאל. הוא שלח לי הודעה שאומרת שהיא תגיע ביום חמישי, מחר, להיפגש יחד איתי ושמבחינתו הכל כבר סגור. לא עניתי לו על זה כי ידעתי שכל תגובה שתהיה לי עלולה להיות מלאה בקללות ועצבים. אז פשוט שתקתי אבל הידיעה הזאת אכלה אותי. בעיקר כי אבא שיקר ולא חיכה חודש עד הטיסה. מחר, כשמאיה תדבר איתי, הוא יעשה את דרכו אל בן גוריון ויעלה על המטוס הארור.

הוא היה חתיכת גבר שקרן ופחדן וקיוויתי בכל כולי שלא ירשתי אף תכונה ממנו.

״ממש מקרה חירום.״

״זה גם מה שאמרת פעם קודמת.״ הוא הזכיר לי, סוחב ארגז אל המחסן ואני אחריו, לא מתכוונת לוותר. ״את יודעת שאת מיוחדת מבחינתי אבל גם לי יש גבולות, מצטער.״

״אביב..״

אביב היה בן 26, הבוס שלי. הכרנו לפני שנתיים כשליה ואני נכנסנו אל המסעדה והייתי נואשת לעבודה באשר היא. להיות מלצרית ביום וברמנית בלילה לא בדיוק היה בראש העדפות שלי אבל המצב היה לחוץ אז לקחתי את מה שקיבלתי. המקום היה שייך למשפחתו ולמרות שאביב חלם לעבוד במוסד בעקבות השירות הקרבי שלו, הוא נכנע בסופו של דבר ללחץ של אביו ונכנס לעסק המשפחתי.

בחודש הראשון לעבודה שלי, כשהוא עוד היה מלצר וטרם קיבל את הניהול באופן רשמי, ישבנו אני והוא על הבר כשבקבוקי שתיה רצים על חשבונו. דבר הוביל לדבר ומצאנו את עצמנו בבוקר במיטת היחיד שלו עם כאב ראש גדול, עוד אחד קטן בעמוד השדרה והבזקים מליל אמש. זו הייתה תקופה שהוא היה גר בדירת חדר וחצי והמיטה שלו לא נועדה להכיל שניים. שבוע אחר כך הוא כבר עבר לדירה גדולה יותר אבל בנינו כבר לא קרה כלום. זה היה סטוץ חד פעמי שענה על הצרכים של שנינו.

אך למרות זאת, דברים לא הפכו למביכים בנינו. יש לי מקום חם בלב הגדול של אביב והוא אומר שיום יבוא ואני אמצא את זה שיגרום לי לשוב לדרך הנכונה. עד שהיום זה יגיע, הוא היה מזכיר לי כמה וכמה פעמים שהוא יותר משמח לחלוק איתי את הטעויות שאני עושה על בסיס שבועי. זה היה מפתה, לא אשקר כי אביב היה מיוחד מאוד, אבל עבודה לבד והנאה לבד. דבקתי בנוהל שאני לא אהיה עם אותו הבחור יותר מפעם אחת. טום היה היוצא דופן הראשון.