סיגריות ודיאט קולה. פרק 14.
רוי הופיע במסעדה ביום שהכי רציתי ללכת הביתה, יומיים אחרי שנשארתי לישון אצל טום. אביב שם אותי במשמרת בוקר שמסיבה מסויימת התארכה עד השעות המוקדמות של הערב, השולחנות ששירתתי לא רצו לעזוב וכל פעם נכנסו לקוחות חדשים, זה אומנם היה שירות מצויין לחשבון הבנק שלי, אבל הייתי תשושה ועייפה וקבוצה של נערים לא הפסיקו להטריד אותי.
ובדיוק חצי שעה לפני שסיימתי, שכבר ראיתי את הסוף כי הזוג המבוגר והאחרון שלי הזמין קינוח ורק פטפט, רוי החליט להיכנס פנימה עם כל הנוכחות המהפנטת שלו. אני יכולה להישבע שזה הרגיש שלרגע הכל נעצר וכל הנוכחים, בעיקר הנוכחות, הביטו בבחור הגבוה שמחכה להתיישב באחד השולחנות.
רוני, המארחת, התעשטה ראשונה לגשת אליו ושאלה אותו לכמה הוא צריך. לא יכלתי לשמוע את התגובה שלו כי הייתי בקצה השני, אבל רוי הרים אצבע אחד והנהן בנימוס לפני שהרים אצבע נוספת, מתקן ומבקש שולחן לשניים. תהיתי למי הוא מחכה ושנאתי את עצמי על שתהיתי. לאט, רוי עקב אחרי דמותה של רוני שהובילה אותו היישר אל הכיוון שלי.
מה הוא עושה פה? לשם מה הוא בא? עם מי הוא נפגש? הוא פה בגללי? למה לעזאזל אכפת לי?
האינסטיקט הראשוני שלי היה לברוח אל המטבח ולצאת דרך היציאה האחורית אל הפחים, הכל רק לא לעמוד מול העיניים היפות שלו. הבטחנו שאחרי החגים אנחנו נדבר, אחרי החגים כבר הגיע וכפי שחשבתי, לא רציתי להתמודד מולו. כמו ילדה קטנה, עדין פחדתי.
אבל מכיוון שהזוג המבוגר עדין לא עזב, לא יכלתי להעלם לגמרי כמו שרציתי. בהחלטה של רגע, נזכרתי שאני בת 22 למען השם, ויש כבר לפחות 10 בנות מהשכבה שלי שהן נשואות פלוס ילד. אם הן יכולות להתמודד עם החלטה גורלית וטיפשית של חתונה, אני יכולה להתמודד עם שיחה מול רוי.
ומי בכלל אמר שהוא פה בשבילי?
אז בראש מורם, מלאת בטחון, חלפתי על פניו באלגנטיות כשאני משתמשת במגש השחור והעגול שיסתיר את פניי. כן. בהחלט בוגר מצידי. אבל זה עשה את העבודה כי רוי לא ראה אותי והכל נראה בסדר.
על יד המחשב, כשאני התכוונתי להוציא חשבון לזוג הנחמד, רוני מלמלה שהיא לא מאמינה שבחורים כמוהו קיימים בישראל. היא אחזה בשני תפרטים ובסכו״ם לשנים, ובעוד שהיא ביקשה שיצבטו אותה, אני ביקשתי לדעת למי הוא מחכה. לא אמרתי את זה בקול כמובן, אבל זה סיקרן אותי.
היא חזרה אליו עם התפריטים וערכה את השולחן, מחייכת בנימוס ואומרת שאחד מהצוות עוד רגע יתפנה. רוי הודה לה והביט בכתוב, וזו עשתה את המסלול חזרה אל כיווני ונפנפה עם ידייה מול פניה, כאילו מנסה לקרר את עצמה מהלהט שרוי משדר.
YOU ARE READING
Cigarettes & Diet Coke
Romance״את באמת כמו הירח. חלק ממך תמיד יהיה מוחבא.״ הוא עצר לרגע לפני שהמשיך בשקט, ״ואולי זה מה שמשגע אותי, שלא משנה כמה רחוק אני אושיט את היד ואנסה לגעת אליך, את אף פעם לא באמת תהי קרובה.״ • כשהיא בת 22, מר חיה את החיים שלה בדיוק איך שהיא רוצה - ללא גבולו...