Cigarettes & Diet Coke

פרק 17 - מאוהבת

סיגריות ודיאט קולה. פרק 17.

״שלום, אני מדברת עם מר?״

הסביבה הקרובה אלי יודעת שאני לא אחת שקשורה לפלאפון שלה ובטח לא אחת שעונה בצלצולים הראשונים, יותר אחת שתשכח מהקיום של הפלאפון, תקרא את ההודעות הנכנסות ותתעלם מהם עד שאני אמצא את הרגע הנכון להשיב.

אבל זה היה יום ההולדת של מאיה, המסיבה הייתה אמורה להתקיים בזמן הקרוב ואני בדיוק הייתי בדרך יציאה מהבית. הייתי אמורה לאסוף את ליה מהעבודה ומשם לנסוע יחד אל הפנימיה, לעשות למאיה את הפתעת חיה.

הסיבה היחידה שעניתי למספר הלא מזוהה הייתה כי חשבתי שאולי אלו אחת מהחברות של אחותי, אולי מישהו שקשור למסיבה. בפועל, הקול הנשי היה רחוק מלהיות שייך לנערה מתבגרת בכיתה י״ב.

״כן, מי זו?״ שאלתי כשאני מחזיקה את הפלאפון בין כתפי ואוזני ונאבקת לאזן בין נעילת הדלת למתנה שהחזקתי.

״מדברת סופי, אני העובדת הסוציאלית של מאיה.״

״אה, שיט!״ השקית נשמטה מידיי. ״פאק.״

״סליחה?״

עצמתי את עיניי בחוזקה, מקללת בשקט כשהרמתי את השקית שנפלה עם המתנה השבירה. המפתח המזדיין לא רצה לצאת מהמנעול והדבר האחרון שהייתי צריכה זה עובדת סוציאלית על הראש שבטח לא תאהב את השפה שאני מדברת.

״מצטערת.״ מצאתי את עצמי אומרת מבין שיניים חשוקות, מתרגלת את הנשימות שפעם לימדו אותי. לנשום, מר, להירגע. הגורל שלך ושל מאיה נמצא בידיים שלה.

למרבה הפלא, זה לא ממש הצליח להרגיע אותי.

״זה זמן לא טוב? להתקשר מאוחר יותר?״

״זה אפשרי? כי אני בדיוק יוצאת למסיבת הפתעה של מאיה.״ המשכתי להיאבק עם המפתח וכשסוף סוף הצלחתי לשלוף אותו, כמעט פרצתי בבכי של אושר. עכשיו אני צריכה לצאת ולנעול.

״אה, בטח, רק רציתי ליידע אותך שאני אבוא שבוע הבא לביקור בית.״ השקית שוב פעם נשמטה מידיי והתאפקתי שלא לבעוט בה ולהרוס אותה סופית. במקום לנסוע היישר לפנימיה, עכשיו אצטרך לעצור באחת החנויות ולחשוב מחדש על מתנה ראויה לאחותי.

״ביקור?״ חזרתי אחריה.

״כן, אני מניחה שיעל עדכנה אותך על הכל.״ הפעם האחרונה שדיברתי עם יעל הייתה כמה ימים אחרי שאבא נסע אבל לא התכוונתי לספר זאת לסופי. האמת היא שהיו לי כמה שיחות נכנסות מיעל אבל טרם הספקתי לחזור אליה. החסרונות בלא להיות מחוברת לפלאפון.