לנשום

פרק 6 - אופק

אני יושבת על המיטה ונעלת את נעלי העקב השחורות שלי. אני מתרוממת בזהירות ומשפריצה מהבושם המוכר ואהוב שלי. עייני מביטות לכיון התמונה שתלויה על המראה הגדולה שבחדרי, חמישתנו עומדים ומחכים, הורי ושני אחי ואני באמצע בינהם. נזכרת בשעות הצהריים שעוד הייתי בבית והעברתי את יום השבת בחברתם.

אני מתקדמת לכיון סלון הבית ושקט סורר בכל הבית. רום יצא לדייט שלה יחד עם רועי, כל הנסיעה היא לא הפסיקה לדבר ולהתרגש לקראת הדייט שלהם הערב. עדי לעומת זאת מחוברת לספרים שלה כבר מהרגע שחזרנו הבית. אני מכניסה את האודם שעל השולחן הקטן שבסלון לתוך התיק הקטן ומתיישבת על הספה. הטלפון הלבן שלי מונח על השולחן ואני פותחת אותו על שעון המעורר ומפעילה לשעה עשר בבוקר,

רום כבר יצאה לפני מספר דקות לדייט שלה עם רועי ולעומת זאת עדי מחוברת לספרים כבר מהרגע שחזרנו לבית. אני מכניסה את האודם לתיק הקטן ויוצאת מחדרי בשקט לכיון הסלון. אני פותחת את הטלפון ונכנסת לשעון מעורר מפעילה אותו לשעה עשר בבוקר בגלל הצילומים כדי שלא אשכח לפני שאני הולכת לישון.

הודעה מתקבלת ואני מביטה במסך, מאיה מודיעה לי שהיא מתחת לביתי ואני מתרוממת באטיות ויורדת במדרגות למטה. אני פותחת את הדלת האדומה ומתיישבת לצידה היא מחייכת לעברי ומחבקת אותי במהירות ״יפה שלי איך התגעגעתי.״ קולה נשמע במהירות ואני צוחקת במעט.

השירים של מאיה מתנגנים לאורך כל הנסיעה. אנחנו בדרך לאחד המועדונים שליד הבית של מאיה במרכז תל אביב. אני מביטה בה שרה את השירים המופעלים ואני מחייכת. את מאיה הכרתי לפני שלוש שנים והיא אחת הנשים המוכרות ביותר בתעסית חיי הלילה של תל אביב. היא יודעת לאן כדי לצאת ומה הכי מומלץ, היא מכירה את כולם ויש לה קשרים בכל מקום.

שתינו נכנסות למועדון והשירים החזקים נשמעים באוזניי והחשק לרקוד גדל במהירות. אנחנו מתיישבות על הבר של המועדון ולאחר מספר שניות בודדות שני צ׳יסרים שהזמנתי כבר זורמים בגופי. מאיה קמה ומושכת אותי יחד איתה לרחבת הריקודים. אני מביטה ברחבה מלאת האנשים שרוקדים ושמחים. בחיים לא הייתי במועדון הזה אבל שמעתי עליו המון דברים ממאיה שהייתה נוהגת להגיע עליו כול שבוע.

שתינו רוקדות במרכז המועדון ונהנות מכל המכבים שהגברים שולחים לעברנו. זה מזכיר לי את העבר, את הימים שהייתי מגיעה בבקרים לעבוד בעיר ובערב יוצאת לבלות עם מאיה וללא הרבה שינה הייתי תופסת את הרכבת הראשונה לכיון צפון ביום שלמחרת. אני שמחה שעברתי לכאן, לעיר הזאת. שאני חייה את החיים שלי וחוזרת לצפון רק בסופי השבוע.

מאיה מוציאה את הטלפון שלה מהכיס האחורי ומצלמת אותי רוקדת באמצע המועדון את השיר המשותף שלנו, השירים ששתינו כל כך אהובות. אני מחייכת  לעבר המצלמה שהיא מכוונת לעברי ומרגישה את האלכהול זורם בגופי. היא סוגרת את המצלמה ומראה לי את הסרטון ולפני שאני מספיקה להגיב היא כבר משתפת אותו בעמוד האינסטגרם שלה, אני נאנחת וכבר יכולה לדמיין את קולו של צועק ומתיף על הסירטון אך אני לא מתרכזת בך וממשיכה לרקוד יחד איתה.