לנשום

פרק 3 - גורל

״די עם הפרצוף החמוץ. תחייכי.״ שיר אומרת לי ואני מביטה בה ומחייכת חיוך קטן ומחזירה את מביטה לעבר המצלמה. המצלמה שמצלמת את כל חברי לסט הצילומים. ההשקעה של העונה השניה של הסדרת נוער המצליחה של השנים האחרונות, גורל. הסדרה מספרת על סיפור של משפחה אשר נגזר עליה גורל לפני מאות שנים, הסדרה מתארת איך הם מתמודדים עם גורלם, איך כל אחד מבני המשפחה לומד לחיות עם גורלו.

הדמות שאני מגלמת היא ילדה באמצע גיל ההתבגרות. היא ילדה שניה מתוך ארבע אחים והיא כמו כל ילדה מתבגרת מתמודדת עם הגיל המלא בהורמונים ובנוסף גם עם הגורל שנגזר עליה לפני מאות שנים. אני עומדת ליד הבמאי בזמן התמונה ומביטה בו, חיים הוא האבא של הסדרה מאוחרי הקלעים. הוא זה שדואג שכל פריים יצא בצורה הכי טובה שיש, הוא מקצועי מאוד ואני מעריכה אותו בצורה בלתי רגילה.

לאודישנים בסדרה הגעתי בטעות. לפני האודישן לסדרה הייתי דוגמנית אך תחום המשחק דיבר אלי לא פחות ומשך אותי. דן לא התלהב מהרעיון ואמר שאני הדבר הכי חם עכשיו בעולם הדוגמנות ושחבל ללכת לכיון אחר ועדיף להתמקד הדוגמנות כרגע. אחרי חודש של שיכנועים דן שלח אותי לאודישן של סדרת נוער חדשה, כל כך שמחתי, הייתי מאושרת.

הגעתי לאודישן יום אחרי, מלאת ביטחון יודעת שהתפקיד הזה הולך להיות שלי. עשר בבוקר ואלפי בנות לצידי משננות טקסטים ואז האסימון נפל לי וקלטתי שאפילו לא עבדתי על טקסט, הייתי כל כך שמחה מהרעיון שיש לי אודישן שפשוט שכחתי שיש גם טקסטים שצריך ללמוד. למזלי שם פגשתי את שיר, היא בדיוק יצא מהאודישן וכבר לא הייתה צריכה את הטקסטים אז היא נתנה לי ללמוד עד לאודישן שלי. אחרי שעה של למידה כבר עמדתי למול חיים הבמאי ודני המפיק של הסדרה.

בזכות האודישן שעשיתי לעונה הראשונה של גורל דן הבין שאני לא פחות שחקנית מאשר דוגמנית ומאז דן שולח אותי לאודישנים גם של משחק אבל הוא עדין חושב שדוגמנות זה העולם שלי.

״את יכולה לחזור על השאלה שלך?״ אני שואלת בקול נחמד ולא תקיף כמו שהייתי רוצה את העיתונאית שעומדת למולי, היא נראת טיפה מופתעת מהגישה החיובית והנחמה שלי כלפיה. זה לא סוד שאני לא אוהבת כתבים, עיתונאים או פפראצי, אני מתעבת אותם ואת עבודתם. בכל פעם מחדש הם מוצאים סיבה חדשה לעצבן אותי וחוץ מכתבת אחת ששמה ורד של אחד העיתונים המוכרים שרק איתה אני מוכנה לדבר, להתראיין ולהיפתח, אני לא סובלת אף כתב או עיתוני.

״איך היה לצלם את העונה השניה של הסדרה? התגעגעת לחברים?״ הכתבת מזכירה לי את השאלה שהיא שאלה כבר קודם ומכונת לכיוני את המיקרופון עם הלוגו של האתר שממנו היא הגיעה לכאן הערב. ״התגעגעתי לכולם, לאנשים ולחברים, לאווירה הטובה שיש לנו על הסט בזמן הצילומים.״ אני אומרת בחיוך צבוע שאני שולחת לעברה.