לנשום

פרק 29 - רגשות

אלפי אנשים בדרכם למקומות הישיבה, כולם מתרגשים ומדברים בקולי קולות והתרגשות רבה נשמעת מקולם. כולם לובשים בצבע הצהוב ומתרגשים לקראת משחק הגמר שעומד להתחיל בעוד מספר רגעים. אני הולכת לעבר אחד הכיסאות שעומרי שמר עבורי בשורה הראשונה ממש קרוב ליציאה.

אני מסובבת את ראושי לאחור ומביטה בהמון אנשים שהגיעו יחד עם חברים או משפחה לעודד את הקבוצה האוהבת עליהם. אני לעומת זאת הפעם הגעתי לבד, מאור היה עסוק בשיר החדש שלו ואושר קבע עם חברים לראות את המשחק והחברות שלי פחות בעניין של כדורגל וסירבו בנימוס להצעתי. את הנסיעה העברתי לבדי והיא הייתה בעיקר משעממת והעייפות נחתה עליי בדרך לכן אבל איך שהגעתי והבחנתי בהמון האנשים שהגיעו מלאים שמחה ואנרגיות האווירה לא פסחה גם ממני ורק חיכיתי כבר לראות את עומרי עולה על הדשא הירוק ושהמשחק כבר יתחיל.

עברו שבועיים מאז הנשיקה בנינו. הכל התנהל בנינו כרגיל, התנהגנו כמו תמיד. לפחות ככה שכנעתי את עצמי כאילו שאנחנו ידידים ובלי שום דבר מעבר. אבל זה לא היה ככה, למרות שבכל השבועיים האחרונים הייתי על סט הצילומים במשך כל היום ועומרי היה עסוק באימונים ובהכנות לקראת המשחק החשוב שקורה הערב, עדין היה משהו אחר בנינו.

בכל לילה שהייתי חוזרת מצילומים ארוכים הוא היה מחכה לי ער בחדרו. היה מחכה עד שאני אסיים להתקלח והצטרף למיטתו לראות איזה פרק בסדרה משעממת שאמרנו שאנחנו נראה אותה יחד. הינו שוכבים יחד בכל לילה במיטה ורואים את הטלוויזיה, מחובקים וקרובים. לרמות שאנחנו כבר בעונה השניה לא התעסקנו בסדרה, אני אפילו לא יודעת איך קוראים לדמויות שם. הייתי עסוקה בגבר שלצידי שמחבק ועוטף אותי אחרי יום ארוך של עבודה.

ככה עברו השבועיים האחרונים. בלילות משותפים, מלאים בחיבוקים ומגע. אך לא בשיחה, לא דיברנו על הנשיקה או על מה שקורה. פשוט נהנו מהמצב הקיים שיצרנו לעצמנו. אך למרות התחושה הנעימה המתח שקיים בנינו רק גובר מיום ליום והיום כשהיה לי יום חופש מהצילומים בזכות השבת העברנו אני ועומרי יחד את כל היום, חזרתי במיוחד מוקדם מההורים כדי להעביר עם עומרי כמה שעות לפני המשחק החשוב.

צפינו בסרט, בישלנו יחד ובעיקר נהנו מהחברה אחד של השני. אך מעבר לחיבוקים והמגע הקל שחלקנו היום, הרגשתי גם מועקה גדול. כאילו מרחף מעלינו משהו ואנחנו מדחקים את זה כמה שרק אפשר ועד שלא נדבר על הדברים זה פשוט לא יעבור. אך היום זה לא היה הזמן המתאים, הוא היה לחוץ ומתוח לקראת המשחק ואני פשוט העדפתי להיות לצידו.

המחשק התחיל כבר ממזמן ועייני ממוקדות בעומרי במשך כולו, לרגע לא עזבתי אותו בעייני. עוקבת אחרי כל תנועה שלו, מהופנטת מכל צעד. המשחק עבר נמצא בדקות האחרונות שלו. שלוש - שלוש וחייב להיכנס עוד גול כדי לא להיכנס להערכה של עוד חצי שעה. מתוך שלושת הגולים שהקבוצה הכניסה שני הגולים של עומרי. הייתי כל כך גאה בו. הוא תותח ואוהב את מה שהוא עושה יותר מהכל ורואים את זה כשהוא על הדשא.