לנשום

פרק 9 - הראיון שהתפוצץ

״לצלם סרט זה שונה מאוד מלצלם סדרה. זה גם לא לילדים כמו שעשיתי עד עכשיו, זאת חוויה שונה.״ אני אומרת לכתבת והיא מביטה בי בחיוך גדול וצבוע. שונאת את העולם הזה, שונאת את הצביעות שיש בכל המקום הזה. אף אחר פעם לא אמיתי, לא כנה, הכל פה מזויף.

״האם אנחנו צריכים לאחל לך מזל טוב?״ קולה של הכתבת נשמע בפעם המי יודע כמה. הסבלנות שלי פוקעת ואני מביטה בה בבילבול, מחכה שתסביר את עצמה. ״מזל טוב כמובן על הזוגיות החדשה שלך״ קולה נשמע בשמחה מזויפת, כאילו היא מתרגשת לשמוע שיש לי מעשהו, שאני מאושרת אך שתינו יודעות שלא אכפת לה בכלל, היא רוצה שאני יגיד באתר שלה שיש לי מישהו, שהיא תיהיה הראשונה שאמרתי לה את זה.

״אין תגובה״ אני מלמלת ומביטה בה בכעס. כועסת על החוצפה שלה ועל ההתנהגות שלה. אני הולכת מהראיון ומודעת לרעש שזה יעשה, כולם ידברו על זה שירדן פוצצה ראיון אבל יש לי עקרונות ובעיקר אין לי כוחות לכתבת המעצבנת הזאת. בשנה האחרונה אני שונאת ששואלים אותי שאלות על החיים הפרטים שלי, אני לא מרגישה את הצורך לספק להם תושבות ואת האמת שאני גם לא רוצה, במיוחד לא לה, שאני לא סובלת אותה אולי אם זה היה מישהו אחר אז הייתי עונה אבל היא לא באה לי טוב אז החלטתי לסיים את הראיון המעצבן הזה ולא משנה כמה דן יתעצבן.

״איך זה היה לצלם סצנות אינטימיות?״ קולו של הכתב שלמולי נשמע בשמחה. אני מביטה על הלבוש שלו, בחונת גופו הרזה ומביטה על פניו החיוורות. הוא נראה לא מהעולם הזה, משקפיי הריאה הלא אופנתיות שלו והחולצת משבצות, כול כולו נראה לא קשור למקום שבו אנחנו נמצאים.

״זה נטו משחק וזה התפקיד. כשהפרנטנר שלך מדהים אז זה זורם וכיף ולא צריך יותר מזה.״ אני אומרת ומביטה לצד ימין ושוהם שבדיוק עובר לידי מחייך לעברי. אני מושכת בידו ומביטה בו בחיוך גדול ״שוהם הוא הפרטנר המושלם ואני שמחה שזכיתי לעבוד איתו״.

״ירדן היא שחקנית מעולה ויש לה כישרון היא תגיע רחוק והכל עוד לפניה״ קולו של שוהם נשמע והערכה וכנות נשמעת בין מילותו. שוהם הוא שחקן כבר מעל לעשר שנים, אחד המוכרים והמוצלחים שיש בעולם המשחק. בזכות הסרט ניתנה לי ההזדמנות לעבוד יחד איתו ולמדתי ממנו כל כך הרבה אך דבר אחד שהוא ניסה ללמד אותי לא צלח, לשמור על קור רוח מול כתבים.

״השמועות אומרות שאת ואסי, אח שלך בסרט לא הסתדרת כל כך על סט הצילומים. האם זה נכון?״ קולו של הכתב נשמע ואני מביטה על פנו, אני מחייכת חיוך צבוע ונושמת נשימה עמוקה. מרגיעה את עצמי ומכך שהוא חוצפן אך מודעת לכך שלפוצץ ראיון שני הערב זאת לא אפשרות מפני שדן יהרוג אותי.

״יש אנשים שאתה מסתדר איתם יותר ויש אנשים שפחות. הרגשתי שלאסי יש דעות קדומות עלי ושהוא פחות מעוניין לדבר וליצור אווירה מעבר לסט הצילומים. אני מכבדת אותו ומעריכה אותו כבן אדם והכל בסדר, זאת הייתה הבחירה שלו.״ אני אומרת בכנות אמיתית אחרי שנשמתי מספר פעמים. זאת התחושה שהרגשתי בכל פעם מצידו של אסי אבל זה בסדר לא כולם צריכים להיות חברים ומי כמוני יודעת שהעולם הזה כולו צבוע, לפחות הוא הראה לי בפנים שהוא לא סובל אותי.