לנשום

פרק 30 - בוקר טוב

השמש מסנוורת את עייני. אני מרימה את הכרית מעל ראושי ומנסה לחמוק מהשמש המעצבנת. איך לא סגרתי את התריסים בלילה? הרי הם תמיד סגורים בחדרי ואני גם תמיד בודקת את זה לפני השינה. לפתע אני מרגישה זרוע נוספת עוטפת את גופי. אני פותחת את עייני ומרימה את הכרית מראושי. במהירות אני מבחינה בחדר מוכר אך לא שלי.

אני מזיזה את ראושי לצדדים וחדרו של עומרי נגלה לעייני. חיוך גדול נפרס על שפתי, אני נזכרת באתמול, בנשיקה ובשיחה שלנו. אני מביטה בחדר המבולגן שלו ובבגדים הזרוקים על הרצפה ליד השלטים. אני מביטה על השמש הקורנת ורוצה שהלילה יחזור.

אני מסובבת את מבטי ופניו של עומרי לצידי. אני מביטה בגבר השוכב לידי. גופו החטוב ללא חולצה, השרירים היפים שעולים ויורדים לפי קצב הנשימה. פניו היפות ושיערו מבולגן עקב השינה. תחושה נעימה מתפשטת בגופי כשידו מעל מותני מחבקת ועוטפת. אני מתקרבת לפניו ומביטה ביופי שלמולי. אני מביאה לו נשיקה קלה על הלחי ומתרחקת במעט. אני מתרוממת מהמיטה וקמה לצחצח את שייני.

אני שוכבת בספה ורואה המון הודעות מחברי הקרובים ששואלים שאלות על הנשיקה מאתמול. אני רואה שמאור התקשר אלפי פעמים ומחליטה לחייג בחזרה. אך לפתע הטלפון שלי מצלצל ושמו של דן מוצג.

״היי״ אני מלמלת לעברו של הטלפון.

״בוקר טוב ירדני״ אומר דן בשמחה האופיינית לו.

״זוכרת שהיום יש את מסיבת סוף הצילומים שלך?״ שואל דן ומזכיר לי שהיום מתקיימת מסיבת עיתונאים של סוף צילומי הסדרה המדוברת למבוגרים. אני נאנחת ששכחתי שזה הערב ועוצמת את עייני בתסכול.

לפתע אני מרגישה גוף נשכב מעליי. זרועותו של עומרי מחבקות אותי במהירות ואני מרגישה את שפתיו מנשקות את צווארי. חיוך גדול נפלט משפתיי ואני מלמלת לעברו של דן שעדין מחכה בקו הטלפון לתגובתי ״זוכרת. אני אדבר איתך יותר מאוחר אני טיפה עסוקה.״

״במה את עסוקה? בחבר החדש שלך? טוב עזבי על זה נדבר בהזדמנות אחרת״ אומר במהירות דן ולאחר מכן מנתק. אני מניחה את הטלפון על השולחן שלצד הספה ומחבקת את עומרי קרוב לגופי. הבטן שלי מתהפכת והפרפרים מתעופפים לכל עבר.

תמיד שמעתי על הפרפרים האלה ושהבטן כואבת מרוב האהבה ורגשות, שהלב דופק ושאת מתאהבת. אך אף פעם לא חוויתי. עד עכשיו. אני מפתחת רגשות לעומרי. ואני מודה בך מבלי להתבייש.

״בוקר טוב״ הוא מלמל כשעינו עצומות והוא שכוב על גופי. משקלו גדול משלי בגלל מסת השרירים שלו ועדין איני מרגישה זאת. רק את הבטן שלי מתרגשת מכל הסיפור.

״קום שמן״ אני אומרת לעברו ולא מתכונת לכך כלל. אני לא רוצה שהוא יקשב למילותי ולשמחתי זה בדיוק מה שקורה. אך לאחר דקה הוא מתרומם ומביט בי כאשר הוא עומד ורגליו צמודות לספה.