השירים של רום נשמעים בחוזקה ברכב, אני עוצמת את עיניי עקב כך שחזרתי אתמול מאוחר בלילה לאחר מסיבת היום הולדת של מאור. רום ועדי שרות בקול את השיר החדש שמושמע מהרמקול והאנרגיה נשמעת ברחבי האוטו. שלושתנו בדרך לצפון, לבקר את ההורים שלו בדיוק כמו בכל שבוע. רום מחליפה את השיר עדי נאנחת שהיא עושה זאת שוב כמו בכל פעם, זה הקטע שלה לא לשמוע שיר עד סופו.
״אתמול אני ורועי החלטנו לתת ליחסים שלנו הזמנות נוספת. אבל הפעם צ׳אנס אמיתי.״ רום אומרת ומביטה ישר לכיון הכביש. כמה פעמים כבר שמעתי זאת מרום, בכל פעם היא נותנת לזה עוד סיכוי למרות שזה ידוע שרום ורועי לא באמת רוצים לנהל מערכת יחסים זוגית ורגילה. ״טוב לפחות אני לא היחידה שנהנת פה אתמול.״ קולה של רום נשמע בשנית ואני מביטה לאחור לכיונה של עדי, סומק מופיע על הלחי שלה והיא מחייכת בבישנות.
״האמת שנהנתי אתמול יחד עם עדן אבל אני לא מצפה שזה יתפתח למקום אחר וגם באיזשהו מקום לא מעונינת בכך.״ קולה של עדי נשמע ומבוכה נשמעת בקולה. עדי היא לא מסוג האנשים שילחו לשכב עם מישהו לילה אחד, היא צריכה גבר למערכת יחסים רצינית אך היא לא עושה עם זה שום דבר, מעדיפה להשקיע בלימודים ולא לבזבז את זמנה על זוגיות.
״ירדן את ניקית את הבית? קמתי בבוקר ולא זהיתי את הדירה.״ קולה של רום נשמע והיא מסובבת את מבטה לכיוני למספר שניות. אני מהנהנת לחיוב ומחייכת לעברה בעייפות. אתמול שחזרתי אחרי יום ההולדת של מאור, הייתי לבד והחלטתי לנקות את הדירה, הפעלתי את האלבום האהוב עלי ביותר של הזמר שאני כל כך אוהבת, מאור ורקדתי תוך כדי נקיונות.
״יפה לך אחותי.״ קולה של עדי נשמע ואני רק מחייכת חיוך קטן לעברה. הודעה ממאור נשלחת לעברי ולב אדום מופיע בה. השירים מתנגנים ואני חושבת על הבוקר, כשהתעוררתי ראיתי כתבה חדשה על מתן. אני משתדלת בדרך כלל לא להכינס ולקרוא אך הבוקר לא אפשרי לעצמי לעשות זאת. אני נזכרת בתמונות שלו עם שלוש בנות שצמודות לגופו ומבטו השיכור מופנה ישירות למצלמה.
אני נזכרת במילים שהכתבת בחרה לציין, שלפי דעתה מאז הפרידה שלנו, מתן בדיכאון ולא יציב בחיו, היא גם המליצה לנו לדבר על הדברים ולנסות לפתור אותם ואחר כך הם עוד לא מבינים למה אני לא אוהבת אותם, הרי אף אחד לא מעוניין לדעת מה את חושבת על היחסים שלנו. מאור שקורא אותי כמו ספר פתוח שלח לי הודעה בבוקר ואמר לי להתעלם מהכתבת הסתומה.
אני מאושרת שאני ומאור התחברנו כל כך על הסט ושאנחנו הפכנו להיות חברים בחיים. אני מספרת לו הכל והוא לי, לפעמים יש תחושה שאנחנו מכירים כבר מהילדות, תמיד הוא שם בשבילי, מבין אותי, את הכעס והעצב שלי גם כשהוא לא לידי. מאור תמיד יודע מה להגיד לי ומתי והוא היה שם לצידי בכל התקופה הקשה שעברתי עם הפרדה ממתן.
YOU ARE READING
לנשום
Romance״הפעם האחרונה שהייתי פה הייתה בשעת בוקר, כשהמקום כמעט רק מאנשים. בפעם האחרונה שהייתי פה השתדלתי לצאת מפה כמה שיותר מהר ולנשום נשימה עמוקה. היום כשאני נמצאת פה אני הולכת לי לאט ונהנת מהפשטות של המקום ממש כמו בגיל 17. שעת ערב מאוחרת אבל אני לא ממהרת ל...