לנשום

פרק 31 - אני כאן עכשיו

האור הלבן מסנוור את עייני. הפלאשים מכוני לעברי מכל עבר וכל הכתבים רק מחכים לרגע שהם יכולו להתנפל עלי עם שאלות. אני מחייכת לעבר המצלמות אשר מצלמות את גופי יחד עם הבגדים של אנה הסטייליסטית סידרה לי במיוחד לערב הזה. אני מסובבת את מבטי לכיון הימני של המקום, רום ואגם עומדות ליד אחד משולחנות הבר שיש במקום ושותות משהו עד שאני נמצאת עם הכתבים.

הזמנתי את שלושת חברותי לבוא למסיבת סוף הצילומים, אך ברגע האחרון עדי הבריזה. במשך כל הנסיעה לכאן אגם ורום לא הפסיקו לשאול שאלות על עומרי ולהתעניין במה שקורה בנינו. לרגע התחרטתי שהוא לא בא בסוף כי אז הן פשוט היו מתביישות לשאול שאלות ולא הייתי נמצאת בסיטואציה הזאת של השאלות.

דן שעומד לצידי בחיוך גאה כבר יודע שכולם רק מחכים לכך שאני אתחיל לדבר ולענות על שאלות, אני משארת שהוא מעט לחוץ מהשלב הזה ולכן דן לא ממהר לעבור לשלב השאלות האלה והוא לוקח את הזמן עם התמונות והשיחות שהוא מבצע עם האנשים לפני החלק של שאלות הכתבים.

דן מדבר עם הבמאי של הסדרה ואני עומדת לצידו ומחייכת. אגם ורום עדין עומדות ומדברות בינהן ואני שמחה לראות אותן פה איתי. הייתי מרגישה נורא אם הייתי צריכה להיות כאן לבד הערב. בזמן השיחה שמתנהלת בין דן לבמאי אחד הכתבים מאבק סבלנות ומתקרב לאזורי במהירות, הוא מגיש את מהקרופון לתוך פני ותוך כדי שואל לשלומי.

אני מופתעת מכל המתרחש אך במהירות דן מבחין בכתב החוצפן ומזיז אותו מהאזור שבו אני עומדת. דן חוזר לעברי ולפי המבט שלו אני מבינה שזה הזמן להתמודד עם השאלות של הכתבים. אני מלמלת לעצמי שיהיה בסדר שזה קטן עלי. אני מסובבת את פני לעבר היציאה מהמקום ואני מבחינה במאבטחים מוצאים את הכתב החוצפן החוצה מהמקום.

דן מתקדם בצעדים בטוחים לעבר הכתבים ואני הולכת אחריו. חיוך קטן עולה על שפתי ואני רואה כתבת מתוקה וחמודה שאף פעם לא ראיתי לפני, היא נראת מהוססת ומעט מתוחה ואני מנחשת שהיא חדשה. אני מסמנת לדן עם עייני שאני רוצה להתחיל איתה והוא מאשר זאת בחיוב.

אני נעמדת למולה והיא נראת לי מופתעת שנגשתי לעברה. אני מחייכת לעברה ובמהירות היא מתחילה לדבר ״היי אני ספיר כתבת רכילות של העיתון המדינה.״ היא אומרת במהירות בזמן שהיא מחברת את המיקרופון שלה.

״ירדן״ היא אומרת את שמי בהמון התרגשות ואני. חייכת לעברה מחכה שתדבר. אני מנסה להעביר לה תחושת נחות וביטחון ושלא תיהיה לחוצה. ״אז איך עברו עליך הצילומים?״ השאלה היא כללית מדי, אחת כזאת שרוב הכתבים לעולם לא ישאלו. אני יכולה לענות עליה בתשובה קצרה ומספקת. אני כמעט ומופתעת מכך שהיא לא התחילה את השאלות מכך שהצילומים נדחו בעקבות התאונה של עומרי אך אני מנסה לתת לה תחושת ביטחון ועם הראיון הזה לא יזרום היא בטוח לא תקבל את התחושה הזאת אז אני מחליטה פשוט לשתף אותה מיוזמתי הבצעד חריג במיוחד.