לנשום

פרק 21 - מקום יציב

כשהגעתי הביתה ביום שישי בצהריים כיבתי את הטלפון ונרגעתי בזרועתיה של אימי ומשפחתי. הרגשתי מהותם במשך כל הסופש מכל הבלאגן שמתרחש בחיי והעדפתי לא לחשוב על המעבר דירה ולכך לא סיפרתי להורי על כך אלה פושט נהנתי לבלות איתם יחד. בשבת בבוקר לקחתי את ירין ויון לטיול קצר בישוב הקטן שלנו וירין סיפר לנו על החוויות מהטיסה יחד עם הורים. יון סיפר על הבסיס והצבא.

גם אני עליתי בנושאי השיחה. שני הבנים התענינו בעומרי במיוחד. יון מעריץ את עומרי והוא אומר שהוא שחקן הכי טוב בארץ ושהוא רואה אותו בעוד שנתיים כבר משחק בליגה העולמית ושישראל קטנה לנעלים של עומרי.

נהנתי לבלות איתם ונזכרתי שהמון זמן לא הינו יחד רק שלושתנו. כשחזרנו הביתה לא הופתעתי במיוחד לראות את חן יושבת יחד עם אימי בסלון ביתנו. אמא שלי לא אוהבת במיוחד את חן ועד היום היא מעדיפה את החברה הקודמת של יון, את הגר. יון והגר היו יחד במשך ארבע שנים, את התיכון עם עברו יחד. אהבתי את הגר, היא הייתה ילדה טובה ואמיתית ואף פעם לא הרגשתי שהיא מתחנפת אלי או למשפחתי לעומת חן.

אני שמרתי על קשר עם הגר עד היום. אני יודעת שהיא עדין אוהבת את יון, הפרידה שלהם הייתה קשה. הם נפרדו בגלל שטות, הגר שמעה שיון בגד בה ומצד שני יון אמר שזה לא היה הוא אל השומעות רצו והם רבו ולבסוף הכל התגלה, שהכל הייתה שמועה במטרה להפריד בינהם וזה הצליח. היחסים נגמרו רע ובמשך שנתיים וחצי הם דיברו אחד עם השני ושיון בזוגיות עם חן וגם להגר יש מישהו חדש שהיא הכירה מהצבא כמו שהיא סיפרה לי לאחרונה. היום שניהם בהחלט ידידים ושומרים על קשר מדי פעם בעיקר כשהיא באה לבית שלנו כדי לבקר אותי.

מוצש הגיע במהירות וכבר בתשע בערב משה יחד עם מאור ואושר העמסנו את כל הארגזים ונסענו כולנו יחד לבית שלהם. ״את יודעת שהבית שלנו תמיד פתוח בשבילך״ קולה של גלית נשמע והיא מביטה בי בחיוך. אמא של מאור ואושר הכינה לנו ארוחת ערב והתיישבה יחד איתנו. ״רק שתדעי שראיתי את הראיון שלך יחד עם עומרי ומתן. אני ממש לא מחבבת את המתן הזה״

חייכתי לעברה ולא ידעתי מה להגיד. אהבתי אותה והיא הייתה אישה כנה וחמה ותמיד הרגשתי בנוח לדבר איתה ושהיא ממש כמו אמא שניה שלי למרות שזה רק המפגש השני שלי איתה. לבסוף היא נתנה לי את המספר טלפון שלה ואמרה לי להתקשר בכל שעה שאת צריכה.

אני נכנסת לתוך ביתי לקראת הלילה האחרון שלי כאן. הוא ריק מדי, חוץ מכמה דברים שקיבלנו מבעל הבית בהתחלה כמו ספה ושולחן אוכל לא היה בבית כלום. עדי במשך כל הסופ״ש שהעברתי בצפון, הביאה את הוריה והם לקחו יחד איתה את כל חפציה חזרה לבית שבו גדלה. לא הבנתי את ההחלטה של עדי לחזור חזרה לבית הוריה במיוחד כשהיא באמצע לימודי התאור שמתקיים בתל אביב. לא הבנתי ממה ההחלטה שלה נובעת אבל העדפתי לא להתערב ולתת לזמן להוכיח האם החלטות של רום ועדי היו נכונות.