לנשום

פרק 10 - טיסה

אני מביטה במראה ומסדרת את שערי מאוחרי אוזני. אני פותחת את הפקק של האודם הורוד שאני הכי אוהבת ומורחת באטיות על שפתי. אני משפריצה מהבושם על צווארי ולוקחת את התיק השחור שמונח על מתטי. הטיסה שלי בחמש בבוקר והחלטתי שאת שעות השינה שלי אני אשלים כבר במטוס ולפני זה אני ועידן נבלה יחד.

אני יוצאת מחדרי ומתקדמת לכיון הסלון. חזרנו מלפני שלוש שעות מהצפון ובמשך הזמן הזה ארזתי את המזוודה אך לעומת זאת עדי הסתגרה בחדרה והתחילה ללמוד לקראת מחר ורום הזמינה את רועי לביתנו בפעם הראשונה, תמיד היא הולכת עליו והיום היא החליטה שהיא יבוא לפה. שניהם צופים במשחק כדורגל בריכוז רב ואני מגחכת לצפות בזה מהצד. ״בואי ירדן תראי מי מככב פה״ קולה של רום נשמע ואני מגלגלת את עייני.

אני מתיישבת על הספה ונעלת את נעלי העקב השחורות שלי שהיו מונחות ליד הספה. הודעה מקבלת ממסך הטלפון שלי ואני מבחינה בשמו של עידן שכותב שהוא מחכה לי למטה. ״בהזדמנות אחרת, אני ממהרת. אני אומרת ומתרוממת במהירות, לא מביטה לכיון הטלויזיה מחוסר התעניינות ופותחת את דלת ביתי ״תהנו מתוקים״ אני מלמלת לפני שאני טורקת את דלת ביתי.

כל הדרך אני מנסה להבין לאן עידן לוקח אותי אך הוא שומר זאת בסוד ולא מוכן לגלות לי. אני מביטה בחלון ולא מבינה מה חשוב לו לשמור זאת בסוד, זה רק מעצבן אותי יותר. אני לא טיפוס שאוהב הפתעות כאלו, אני חולטת שליטה וזה חוסר שליטה מוחלטת, אני חייבת תמיד לדעת מה קורה. אני בכל מקרה בעוד חמש דקות אכלה לאיפה אנחנו הולכים אז אפשר לחסוך לי את העצבים ופשוט לגלות.

אך אני נושמת עמוק ומנסה להרגיע את העצבים שבגופי לקראת הערב שלנו יחד לפני הטיסה. הרכב מחנה בחניה ואני מביטה מחוץ לחלון ומבינה שהגענו לבאולינג שבקצה העיר. עידן ואני יוצאים מהרכב ומתקדמים בשקט לכיון המקום המואר.

אני שותה מהכוס קפה שלי ועידן זולל מהעוגת הפטיבר שעל השולחן. אחרי שעידן הפסיד לי בבאולינג הלכנו לאכול באחד המסעדות ליד. ״שלא תחשבי שלא נתתי לך לנצח״ קולו של עידן נשמע ואני מגלגלת את עייני. בהתחלה עידן באמת וויתר לי קצת אך כשהוא שם לב לכמה שאני תחרותית, כזאת שאפילו לאחי הקטן אני לא אתן לנצח הוא נכנס למשחק אך זה היה כבר מאוחר מדי והובלתי וכך ניצחתי. ״עזבי שטויות. איך היה בבית בסופש?״ קולו של עידן נשמע ברצינות ואני מביטה בו בחיוך קטן.

״היה ממש נחמד. אני אוהבת לחזור הביתה, להורים לאחים שלי, לחברות שלי. לפגשו אנשים שלא ראיתי הרבה זמן. זאת סוג של בועה, אני מתנקת מהעולם שלי בתל אביב כשאני שם״ אני מתשפת את עידן במחשבותי. אני אוהבת לנסוע לצפון ולהתנתק ממה שקורה לי בחיי היום יום.

״נשמע שהיה לך כיף״ קולו של עדין נשמע ואני מהנהנת לאישור. הוא מחייך לעברי ואני לוגמת מהקפה החם בשנית. הוא מביט בי ולא אומר דבר, חושב כיצד לומר את המשפט שבין מחשבותיו. אני מניחה את הכוס ומביטה בו, ממתינה שידבר. ״מתי תקחי אותי להכיר את המשפחה שלך?״ קולו של עידן נשמע לאחר דקות בודדות של שקט. החיוך שהיה על שפתי יורד במהירות והא מבחין בכך.