לנשום

פרק 8 - עקיצה

אני מתקדמת לכיון המסעדה ומבחינה שמאור יושב ומביט במסך הטלפון שלו. יום שלישי בבוקר ואני שמחה שמצאתי זמן לשבת ולהיפגש יחד עם מאור ויותר מכך שמחה שזה בקניון הכי טוב בעיר שאחרי האוכל נסתובב ונחפש בגדים חדשים.

מבטו של מאור לא יורד ממסך הטלפון ואני נעמדת מאחורי גבו וחסמת את עיינו בעזרת ידי. בבהלה מאור קופץ ואני מורידה את ידי תוך כדי צחוק מתגלגל מתגובתו. ״ירד מה התעוררת עם חשק לעשות לי התקף לב?״ אני ממשיכה לצחוק ורק מהנהנת לעברו לחיוב.

אני מתיישבת למולו ומביטה בתפריטים שעל השולחן. אני ומאור מגיעים למסעדה הזאת בכל הזדמנות ואוכלים את אותו הדבר בכל פעם ולכן הוא אפילו לא פתח את התפריט וכבר מסמן למלצרית להגיע. במהירות מאור מזמין לשנינו את האוכל והיא מהנהנת ומתקדמת בזריזות להקליד את ההזמנה.

לאחר מספר שניות בודדות המלצרית המקסימה מניחה את הקפה שהזמנו על השולחן וקנקני מים עם שתי כוסות. אני מחייכת לעברה ומרימה את הקפה החם שלי ולוגמת בזהירות לגימה קטנה. מאור מוזג לנו שתי כוסות מים ואני מביטה בו, חוקרת כל תנועה. ״ירדן אם יש לך משהו להגיד לי, אז פשוט תגידי״ הוא מלמל ומניח את הקנקן מים ואני מביטה בו בזמן שאני מניחה את הכוס קפה.

״אני ועידן ביחד״ אני אומרת במהירות, פולטת את הבשורה ומביטה במבטו של מאור הפה הפתוח מראה כמה הוא מופתע ועיינו מביטות בי בהלם רב. מאור יודע שעידן רוצה אותי כבר המון זמן אך הוא גם יודע שאני לא מעוניינת, שהוא לא הטעם שלי ושאני חושבת שהוא לא בשבילי, אני מאשרת שהוא בעיקר מופתע מכך שנכנסתי למערכת יחסים אחרי מתן.

״איך זה קרה?״ אלה המילים הראשונות שנשמעות מבין שפתיו של מאור. הוא מביט בי וההפתעה לא חולפת מעיינו ואני מבינה שמאור לא אוהב את הבשורות החדשות שלי. הטון שלו חושד ומאוסס ואני מביטה בעיינו מנסה להבין מה הן אומרות.

״הוא אמר שהוא ידאג לי, ישמור עלי ולא יפגע בי. ת׳כלס כיף לי לבלות איתו ולהיות בחברתו. אז החלטתי לתת לזה הזדמנות, למה לא בעצם?״ אני אומרת ומאור רק מביט בי, לא אומר דבר, ההפתעה עדין בעיינו. המלצרית בדיוק נגשת עם האורחות בוקר שהזמנו ומניחה על השולחן.

״תודה״ מאור מלמל לעברה של המלצרית ואני מחייכת. מאור מתחיל לאכול את החביתה שהזמין ואני רק מביטה בו, עדין לא אוכלת, עדין מחכה לתגובתו של מאור על הזוגיות החדשה שלי. ״ירדן אני יכול להגיד לך מה אני באמת חושב?״ קולו נשמע לאחר מספר שניות במעט חשש.

״ברור״ אני מלמלת ומהנהנת במהירות ומביטה בו. אני מכבדת את הדעה של מאור יותר מכל אחד אחר. אני יודעת שהוא רוצה את הטוב ביותר בשבילי, שאכפת לו ממני ולפעמים היא אפילו מבין דברים שאני לא מבינה עדין ולכן הדעה שלו חשובה לי יותר מכל דעה אחרת ואני מצפה לשמוע מה הוא חושב.