כל הדרך הוא שם את אוזניותיו, עוצם את עיניו בזמן ששמע יצירות שונות של נגינת פסנתר, זוכר איך שהוא היה נהנה לנגן ולהופיע, הוא לא באמת התייחס לנהגת שבמונית, הוא ידע שהם נעצרו למול האוניברסיטה כשהרכב לא רעד עוד.
הוא פקח את עיניו, מסתכל על הנהגת שהביטה עליו מהמראה וחייכה אליו, הוא רק נאנח וחייך אליה קלות לפני שיצא החוצה מהמונית, ג'יין כבר שילם בתחילת הדרך אז הוא לא היה צריך ליצור איזשהו דו שיח איתה.
שון לקח את תיקו וסגר את דלת המונית, מקשיח את פניו ולא משאיר שום זכר לשון ההוא של הבר לפני שהלך לכיוון שער האוניברסיטה, הוא לחלוטין היה יכול להבחין במבט המסוקרן שעל פרצופו של השומר, מחליט רק להרים אלו גבה באיום ולא יותר מזה.
-
כהרגלו הוא הוציא סיגריה מתיקו והכניס אותה בריפרוף לקצה פיו, מדליק אותה בזמן שכף ידו מכסה את האש של המצית מהרוח שמאיימת לכבות אותה, וכשראש הסיגריה נחרך כמו שצריך, הוא הוריד את ידו המכסה, אוחז בסיגריה עם ידו השנייה והפצועה, לצערו ג'יין הכריח אותו לחבוש את היד אחרי שהוא חיטא לו אותה שוב בבוקר.
הוא הוריד את ראשו מטה, מחליט שבשביל להתרכז ולהיות יותר עם עצמו, כדאי לו שלא להביט קדימה על האנשים שנכנסים בהמוניהם לאוניברסיטה, משתוקקים ללמוד ולהצליח.
-
הוא נגס מעט בשפתו, כנראה מתוך אינסטינקט טבעי אחרי ששאף את העשן, לאחר מכן הוא הכניס שוב את הסיגריה לפיו, לוקח את העשן פנימה אל גופו, משאיר אותו מעט בפה גם אחרי ניתוק הסיגריה ממנו, טועם את הטעם האפרורי לפני שהוציא את העשן מפיו, אגודלו מקפיצה מעט את הסיגריה הלבנה בין שתי אצבעותיו, תורמת לאיפור הסיגריה להיות כמו שצריך.
-
"בוקר טוב" הוא שמע את קולו של מייקל מעט מרחוק, מה שגרם לו להרים את ראשו ולהביט הצידה אל כיוון הקול, רואה את מייקל מחייך ומדבר אל השומר, לא מתייחס אליו, מה שלא באמת אפיין את הפרופסור שהכיר רק כמה ימים.
-
הוא כחכח בגרונו, מופתע כשמייקל נכנס לתוך האוניברסיטה ולא הביט לשנייה אחת עליו.
שון כיווץ את גבותיו, עוקב אחרי מייקל עם עיניו השחורות, רואה איך שהמבוגר יותר נכנס אל תוך האוניברסיטה ואפילו לא מביט לאחור.
האסייתי גיחך ברוגז בזמן שהחזיר את מבטו קדימה, מרים את ראשו מעלה ומביט לשמיים, "הוא היה צריך להתייחס אלי ככה מלחתחילה" הוא לחש לעצמו בשקט לפני שידו עשתה את דרכו לפיו, נותנת לו את הסיגריה.
-
הוא הוציא מפיו את כמות העשן האחרונה שיכל לספוג לתוכו מהסיגריה הגמורה, זורק אותה על הריצפה ודורך עליה, "אז אחרי שהוא פגש מישהו הוא כבר מתעלם" שון מלמל לעצמו, "מעולה" הוא הוסיף לפני שנאנח והרים את ראשו מעלה, מסרק את שיערו מעט מעלה עם אצבעותיו לפני שהוריד את ידו מטה והקווים השחורים חזרו מטה, מקשטים את פניו הלבנות לפני שנכנס אל תוך האוניברסיטה, לא מסתכל על השומר והולך קדימה.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
