הוא כבר ביום החמישי שבו הוא כלוא בתוך דירתו עם סטיבן, גופו צנום יותר מתמיד והוא צמא עד יובש וקילופים נוראיים על שפתיו, הבטן שלו שורפת מבפנים מחוסר מזון וישבנו צרב כאילו והוא מרוח בחומר כימי שאכל אותו מבפנים מכל מעשיו של סטיבן.
שון שתק, כבר מאבד את היכולת לצעוק ולצרוח, כל גופו כבר לא היה שלו והוא הרגיש כמו רוח רפאים שכלואה בתוך גופה מיוסרת, הוא הביט לתיקרה, לא מסתכל על פניו של סטיבן המשועשע שנע בתוכו, מכה את קירותיו הפנימיים כמו סכינים בפנים עם איברו המלא חיים, אוהב את זה שהאחר כבר לא מתנגד לו.
סטיבן אחז בסיגריה בפיו, שואב את העשן לתוך פיו לפני שניתק את הסיגריה בברוטליות משפתיו, רוכן קדימה ומקרב את שפתיו לשפתיים המתות של האחר לפני שסגר את אפו של שון עם אצבעותיו בזמן שחיבר את השפתיים שלהם ביחד ונשף את העשן לבפנים, חונק את האחר עם העשן המריר והלא מוכר שנכנס לתוכו בכפייה מבלי יכולת לצאת החוצה.
השרירי ציחקק כשהתרחק, רואה איך ששון לוקח כמות אוויר גדולה מפיו בזמן שהשתעל בחוזקה, "אוי שוני, אתה כל כך טוב" הוא מלמל בשעשוע, גופו התחתון נע מהר יותר והוא דפק את האחר בחוזקה, שומע רק ייבובים שקטים ששון ניסה לחסום בזמן שעצם בחוזקה את עיניו, רואה לשקוע בעולם אחר.
"תסתכל עלי!" סטיבן צעק, מרעיד את גופו של שון שבמהירות פקח את עיניו כשהסיגריה הרותחת כובתה על עצם הבריח שלו, פיו נפתח מעט וגניחת כאב יצאה החוצה.
"אתה יודע מה אבא שלך אמר לי היום?" סטיבן שאל בנעילת שיניים, ממשיך לזוז בתוך גופו המת של האחר, שון רק הביט עליו, עיניו ריקניות וחסרות תקווה, "הוא אמר לי שהוא יודע שלא טסנו" סטיבן ציחקק והקטן הביט עליו בשאלה, "אתה חושב שהוא יודע מה אני עושה לך כאן?" סטיבן שאל, "אוי זה יהיה משעשע לראות את האבות שלנו רבים" הוא המשיך והזדקף, יושב עם ברכיו על הריצפה הקרירה בזמן שאצבעותיו מתחפרות בתוך יריכיו הרכות של שון, יודע שזה ישאיר סימנים על גופו של האחר.
"אני הולך לגמור" הגדול יותר אמר בחיוך והסתכל על איך שאיברו נכנס ויוצא מהחור המדמם של שון, הרקטום של האחר פצוע כבר מכל החדירות היבשות והחוזרות של סטיבן, אבל השרירי לא ריחם, ממשיך לזוז ונהנה מצלילי התיפוף שיצר.
"או פאק" הוא מלמל לפני שיצא מגופו של שון והתרומם מעט רק בשביל ללכת אל פניו של הקטן, מכניס את הכיפה שלו לתוך פיו של שון ומאונן לעצמו מעט לפני שגמר את הזרע בתוך פיו של האחר, "אתה רעב, לא? תאכל את זה" הוא מלמל בחיוך, רואה איך שזרעו יוצא החוצה אל תוך שון.
הוא סגר את פיו של האסייתי בחוזקה כשסיים לגמור בתוכו, "תבלע" הוא אמר בשעשוע ושון כמעט ונחנק כשבלע את הזרע החמים של האחר, מרגיש ביחד עם הנוזל נגיעות דם שהיו כנראה שלו, מרטיב מעט את גרונו היבש.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Lãng mạnשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
