שון עלה במדרגות אל הגג, מיר התעקש שהוא צריך לעלות למעלה לבד והמלוכסן השתכנע, אחרי הכל הוא זוכר מהפגישה עם ברטה שהגג היה מקום שהוא אהב להיות בו בזמן שהוא שהה באוניברסיטה.
-
שון עמד למול הדלת, מניע את הידית מטה ומעלה, ומנסה לדחוף את הדלת קדימה אבל היא לא נפתחה.
הוא הביט על הדלת בשאלה לפני שניסה שוב, אבל לא, היא עוד פעם לא נפתחה.
המלוכסן נאנח, מסתובב בחזרה ומתכוון לרדת מטה, אבל אז הוא שמע את הנעילה נפתחת והוא הסתובב אל הדלת, מסתכל בסקרנות.
"אמרתי לכם לא להיכנס יותר לג-" מייקל נעצר מלנזוף כשהביט על שון, "א-אתה גם עולה לכאן?" הצעיר שאל ומייקל כחכח בגרונו, לא עונה לו ורק מביט עליו.
"בטח אסור לעלות, אני מצטער" שון אמר והסתובב בחזרה, מתכוון שוב לרדת מטה. "אתה יכול להיכנס אם אתה רוצה" מייקל מלמל חלושות והצעיר נעצר והסתובב, "זה בסדר?" הוא שאל ומייקל רק נשם עמוק ופתח עוד יותר את הדלת, נותן לצעיר להבין שזה בסדר ושון חייך קלות לפני שהתקדם ונכנס פנימה.
"אני יכול לנעול?" מייקל שאל, לא רוצה ליצור אי נעימות ושון הביט עליו לכמה רגעים. "אני מניח לעצמי שאתה רוצה שקט מהסטודנטים, אתה יכול" הצעיר אמר, לא מפחד שהפרופסור יעשה לו משהו אם הדלת תינעל.
האחר הנהן, נועל את הדלת ועוקף את שון. מייקל חזר להתיישב על הספה ולאכול מהכריך שלו. הוא הניח את האוזניות באוזניו, ממשיך לשמוע את יצירת הפסנתר שלו ושל הגבר שאיתו על הגג, מנסה להתעלם משון כמה שיותר, מה שדי סתר את התנהגותו.
-
המלוכסן עדיין היה ליד הדלת, הוא שיחק באצבעותיו והסתכל על הגבר שישב בספה. אם מישהו עזר לו בהתקף על הגג, יכול להיות שזה באמת מייקל?
שון בלע את רוקו, צועד קדימה וחושב אם לגשת אל הפרופסור, אבל האחר לא הראה לו רגש מסויים וזה היה נראה שהוא בעיקר רוצה להיות לבד.
שון נעצר, מחליט להסתובב וללכת אל פינת הגג, אולי זה יעזור לו להיזכר.
שון חשב לרגע לפני שהוציא את קופסת הסיגריות שקנה מהתיק, הוא הסתכל עליה בחשדנות ופתח אותה בחוסר ידע מוחלט. הוא לא מאמין שבגיל 16 הוא הולך לעשן, טוב, למעשה הוא בן 23, אבל זה עדיין לא קל לו לזכור את זה.
שון הוציא סיגריה אחת, אוחז בה כמו שהוא חשב שצריך לאחוז סיגריה, לפני שהוציא מצית בתיקו, מדליק את הסיגריה כשהיא עדיין לא בפיו.
הוא הניח אותה באש לכמה שניות עד שהוא חשב שהיא דולקת כמו שצריך. מחזיר את המצית לתיק.
הצעיר הביט על הסיגריה, בולע את רוקו, וביד רועדת וחוששת הוא חיבר את הסיגריה בעדינות לשפתיו.
הוא עצם את עיניו בפחד לפני שנשם את העשן אליו.
ואז שון השתעל בחוזקה.
הוא הכה את לוח חזהו החנוק, מוציא עם השיעול את העשן המריר. שון הביט על הסיגריה בגועל, נושף בלחץ על האש אוויר משפתיו, מקווה שככה היא תתכבה, אבל הוא טעה, היא לא.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
