שון עבר בדיקות אחרונות, הוא כבר שבוע בבית חולים, היו איתו לא מעט רופאים שעזרו לו ללכת, מחזירים לי את יכולת התזוזה ברגליים, הוא עבר בדיקות ראש ובדיקות גוף, בדיקות דם ושתן, הוא קיבל לא מעט תרופות, אף אחד לא ביקר אותו חוץ מברטה ופול, כנראה שבאמת אבא שלו ורבקה מעדיפים את העסקים על פניו, השיחות עם ברטה נתנו לו להבין לאט לאט מי הוא באמת, על מי לבטוח ועל מי פחות.
הוא בהתחלה לא הבין למה ג'יין לא מגיע אליו, אחרי הכל פול וברטה אמרו לו שהם היו קרובים ממש, אפילו פול נתן לו לראות תמונות שלהם ביחד, הם היו נראים שמחים ומחויכים.
אבל אז פול סיפר לו שאבא שלו הציב שומרים מחוץ לבית החולים והוא לא נותן לאף אחד להיכנס.
-
שון שאל את פול על מייקל, אבל שומר הראש לא סיפר משהו מיוחד, השרירי כבר ניהל שיחה עם מייקל שאמר לו לא לחשוף את הזוגיות שהייתה להם, מייקל העדיף בשביל שון שהמצב יישאר ככה ושהוא פשוט לא יזכור אותו, אחרי הכל מאז שהפרופסור נכנס לחייו של האחר התחיל כל הבלגן, והוא לא רוצה ששון יסבול עוד יותר.
-
"אני לא רואה פציעה בראש, הכל נראה תקין" הרופא אמר בחיוך לשון שהיה שקוע במחשבות, "שון?" הוא שאל והצעיר ניער את ראשו מעט והביט על המבוגר, "אמרתי שהכל נראה תקין" הרופא אמר שוב כשהבין שהאחר לא היה מפוקס, "אז למה אני לא זוכר?" שון שאל ברצינות והרופא נאנח, "אני מאמין שאתה מדחיק את הטראומה שעברת, הזיכרון האחרון שלך הוא הזיכרון של הכמה דקות הבודדות האלו לפני שנכנסת לדירה שלך ואז כל מה שהכרת השתנה לך לחלוטין" הרופא אמר ושון נאנח.
הוא עדיין מרגיש כמו נער בן 16, עדיין יש לו את המחשבות שהוא מכיר ועדיין הוא מתקשה להאמין שמה שסיפרו לו נכון, הוא עדיין רוצה להיות בחברתם של מיר וסטיבן, כנראה שהוא באמת מדחיק את העבר רחוק ממנו.
"ברטה תדבר איתך לא מעט" הרופא אמר בחיוך ושון חייך בהקלה, הוא בטח בה משום מה, "היא תבוא ותיקח אותך בעצמה היום אחרי שתשוחרר" בעל המקצוע הודיע ושון הנהן אליו, שמח שהוא יכול לצאת מהמקום השקט והחסר חיים, הוא רוצה לנגן בפסנתר.
----
"טוק טוק" ברטה תקתקה בדלת, פותחת אותה ומסתכלת על שון שירד מבגדי בית החולים, לובש ג'ינס וחולצה צמודה ולבנה והוא הסתכל עליה בחיוך, "שלום" הוא אמר לה והיא חייכה אליו, "קדימה, בוא נברח מפה כמה שיותר מהר" המבוגרת אמרה בחיוך ושון צחקק והלך אליה, עדיין מתקשה לרוץ מהר.
"אני עדיין לא מבין את זה" הוא אמר לה והראה לה את הטלפון שלו והיא צחקה, "אני חושב שהבנתי פחות או יותר איך להפעיל את זה, ומזל שפול אמר לי את הסיסמה לטלפון, הסתכלתי אפילו המספרים ששמורים לי בטלפון ולא היו לי הרבה, אפילו קראתי למישהו 'אידיוט', אני מעולם לא קיללתי" הוא מלמל והיא לא יכלה שלא להתגלגל מצחוק בזמן שהם הלכו אל המעלית, "מ-מה?" הוא שאל בחוסר הבנה כשראה את סגולת השיער צוחקת, "אוי שון, אתה באמת צריך לעשות הכרות עם עצמך טוב יותר" היא אמרה לו וטפחה על גבו.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
عاطفيةשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
