"ס-סטיבן" שון מלמל כשהגבר החייכן התקרב אליו, שניהם התאמנו כהרגלם על הפסנתר, "אני יכול לנשק אותך?" הנער בן ה15 שאל את האסייתי בן ה13 שהביט עליו בעיניים פעורות, "מ-מ-מה?" הקטן מלמל בחוסר הבנה, סטיבן אמר מה?
הגדול יותר חייך, שולח את ידו ללחיו של האחר לפני שניקר במהירות את שפתיו של שון שסגר בחוזקה את עיניו, "רוצה להיות חבר שלי?" הצעיר יותר שמע את סטיבן ממלמל והוא פתח את העיניים בשאלה, "א-אבל אנחנו בנים" שון לחש, עדיין קרוב לסטיבן, "אז מה" חום השיער אמר בחיוך, "אני אוהב אותך" הוא הוסיף וליבו של שון צנח, "סטיבן" הקטן לחש בחיוך מבויש לפני שניקר את שפתיו של האחר המרוצה, הוא נפל בפח של סטיבן שהעמיק את הנשיקה בניהם, יושבים על ספסל הפסנתר ומתחילים את הקשר שלהם מהיום.
------
"שון לקום!" מייקל דפק על הדלת, מעיר את שון שפער את עיניו והביט על התיקרה למשך זמן מה, "מה זה היה עכשיו?" שון מלמל, מרגיש את פעימות ליבו החזקות והוא נאנח ועצם את עיניו.
"קום!" הוא שמע שוב את מייקל, "א-אני קם" שון השיב והקריאות נעלמו, האסייתי התרומם לישיבה, "לא היה לי התקף" הוא לחש לעצמו, עדיין ידו על לוח החזה המשתגע שלו, "אני עדיין אוהב את סטיבן, פתטי" הוא מלמל לעצמו בגיחוך מזלזל לפני שהתרומם מהמיטה, לוקח בגדים ומגבת לפני שיצא מהחדר.
-
"בוקר טוב~" מייקל אמר בחיוך משועשע לשון מהמטבח כשהוא יצא מחדרו, אבל אז המבוגר ראה את מבטו המבולבל של האחר שהיה כאילו ושקוע במשהו אחר.
הפרופסור רק בחן אותו, צופה בו נכנס למקלחת, "מתי אני אצליח להבין אותו?" חום העיניים שאל את עצמו לפני שהכין להם אוכל לאוניברסיטה.
-
שון ניגב את האדים שבמראה והביט על עצמו ארוכות, "למה?" הוא שאל את עצמו מהמראה, "למה הלב שלך עוד פועם ככה בגללו?" הוא המשיך לשאול ונאנח כשלא מצא תשובה, גם אחרי מה שסטיבן עשה לו, גם אחרי הטראומה, הסיוטים, הסבל, ההתקפים והכאב, שון עדיין מרגיש רגשות לסטיבן.
-
האסייתי ניער את ראשו, מעדיף לשכוח את זה לפני שיצא מהמקלחת, לא מביט על מייקל והולך ישירות אל חדר הכביסה, לאחר מכן הוא הלך לחדרו, מבטו על הריצפה והוא פשוט נתן לרגליו להוליך אותו.
---
מייקל הביט בבלבול על הגבר שנכנס אל חדרו, לא מבין למה שון מתנהג ככה, יש מצב בגלל השיחת טלפון מאתמול?
-
"קפה" מייקל אמר בחיוך כששון יצא עם תיקו מהחדר והצעיר הלך אליו ולקח את הקפה, נשען על השיש ומקבל מבט ממשוך וסקרן ממייקל שעמד גם כן שעון לידו, "מייקל?" שון שאל והסתכל על הפרופסור שכבר הסתכל עליו, "מממ?" המבוגר מלמל בשאלה, לוגם מהקפה שלו.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
