שון היה שעון על הגדר, מנסה לעשן עוד פעם אבל ללא הצלחה, השיעול היה חזק ממנו.
הוא חייך כשראה את מייקל יוצא מהמכונית והולך קדימה אל שער הכניסה, "היי-" הוא בא להגיד לו שלום, אבל חום העיניים התעלם ממנו ונכנס ישירות אל האוניברסיטה ושון הביט עליו בחוסר הבנה, "הוא לא ראה אותי?" הוא חשב לעצמו, שוכח לרגע שכפרופסור וסטודנט הם לא באמת צריכים לדבר יותר מדי.
---
שון דרך על הסיגריה הכמעט שלמה לפני שזרק אותה אל הפח ונכנס אל תוך האוניברסיטה, מעדיף להיכנס פנימה ולהגיד שלום למייקל כמו שצריך.
-
שון הביט בשאלה על הכיתה, מייקל לא היה שם, "הוא בגג?" הוא שאל את עצמו, "הוא במשרד" הוא שמע לחישה מאחוריו והוא הסתובב אל מיר, מחייך אליו, "בוקר טוב" המלוכסן אמר בחיוך, "בוקר טוב" מיר השיב, מחבק את שון, רוצה לקבל כמה שיותר יחס טוב מהאחר כל עוד הוא עדיין מתייחס אליו טוב.
"מייקל במשרד שלו?" שון לחש כשמיר ניתק את החיבוק והם התקדמו אל תוך הכיתה והאחר הנהן, "כן, הוא מדי פעם הולך למשרד, בטח בשביל סידורים או מנוחה לפני השיעור" ורוד השיער אמר ושון הנהן בהבנה, מתיישב בכיסאו כשהם הגיעו למקומותיהם ומיר התיישב על השולחן של שון, מזיז את רגליו ומסתכל על האחר שחייך אליו.
-
"אני שמח שאתה חבר שלי" מיר אמר בכנות ושון חייך, "כמובן שאהיה" הוא אמר, עדיין קשה לו העובדה שאמרו לו שמיר היה עם סטיבן בזוגיות, אבל אפשר להגיד שהמוח שלו לא באמת מצליח לקשר את זה, במיוחד כשכל מה שהוא זוכר זה את הרגעים הטובים של שלושתם.
קשה לשון להבין את מה שסטיבן עשה לו, גם אחרי שהוא ראה אותו בכלא, אבל הוא לפחות הצליח להיפרד ממנו בשביל להרגיש שקט למען השון האחר שכנראה כבר נעלם עמוק בתוכו.
"רוצה לעשות משהו היום?" מיר שאל והאחר הביט עליו, נזכר במה שג'יין אמר לו, הוא צריך לעשות את מה שהוא כרגע רוצה, "אפשר" שון ענה בחיוך, רוצה להיות בחברתו של מיר, "יאיי, רוצה שנלך לפארק שעשועים?" ירוק העיניים שאל ושון הנהן במהירות, "אפשר לעלות על הרכבת הרים?" הצעיר שאל בהתרגשות, הוא מעולם לא זכה לעלות על רכבת ההרים- לפי מה שזכור לו כמובן, "בטח שאפשר" מיר אמר בצחקוק, שון עדיין בן 16, "אז קבענו אחרי הלימודים?" ורוד השיער אמר בהשתובבות והאחר הנהן בשמחה, יותר ממאושר שהוא הולך לעשות כיף.
-
"לשבת כולם" מייקל נכנס לכיתה, גורם לסטודנטים לחזור למקומם, ורואה איך שמיר יורד משולחנו של שון, שניהם היו נראים נרגשים במיוחד.
הוא נשם עמוק והזיז את עיניו מהם עוד לפני ששון הסתכל עליו, מתחיל ללמד את החומר.
שון הביט על האחר לאורך כל השיעור, חוקר אותו ומנסה להבין אותו, הוא לא הסתכל לכיוונו אפילו ולא פעם אחת במהלך השיעור, הוא לא התייחס אליו בבוקר, יכול להיות שהוא מתעלם ממנו?
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
