שון התעורר בטבעיות, מסתכל על הטלפון שלו ורואה שעדיין מוקדם, הוא הצליח לשמוע בחוץ רעשים, מניח לעצמו שמייקל כבר התעורר ואז הוא נזכר במה שקרה אתמול, מה הוא יכול לעשות עכשיו? הוא כל כך מביך ומבלבל.
-
"זה קטן עלייך שון" הוא אמר לעצמו והתרומם, מכרסם את ציפורניו לפני שלקח בגדים נקיים ומגבת מהארון, עומד למול הדלת הנעולה לכמה שניות לפני שבאיטיות סובב את המפתח, מקלל בשקט שהצליל היה חזק משציפה לו.
הוא חיכה כמה שניות, לא רוצה שמייקל יבין שהרעש היה מפתיחת המנעול שלו, לפני שהוא פתח באיטיות את הדלת, נוגס מעט בלשונו בריכוז.
-
הוא יצא וסגר את הדלת באיטיות, נועל אותה בשקט לפני שהסתובב לכיוון היציאה והלך לאט למקלחת, הוא ראה שמייקל מכין משהו במטבח בזמן שהוא פתח את הדלת ונכנס פנימה לפני שנעל את המקלחת.
-
מייקל הוריד את הסכין מידו והחזיק צחוק מתגלגל כשהוא מההתחלה שם לב לשון שניסה להתחמק ממנו, "אתה חמוד" הוא לחש בחיוך והמשיך לחתוך ירקות ולהכין להם כריך לצהריים.
-
שון נמרח על הדלת, מניח את אוזנו עליה ורוצה לשמוע אם מייקל קרוב או רחוק מהאיזור שלו, הוא החזיק בחוזקה את הבגדים המלוכלכים והתלבט עם עצמו מתי כדאי לו לצאת.
-
"שון יש קפה!" הוא שמע את מייקל צועק מהמטבח והוא פער את עיניו והתרחק מהדלת, היה טיפשי מצידו לחשוב שמייקל לא ישמע אותו מתקלח.
האסייתי נגס את שפתו לפני שפתח את הדלת, נותן למייקל שנשען על השיש לראות אותו, שון עמד זקוף והביט עליו ברוגז לפני שהלך באיטיות מחשידה לחדר הכביסה, שם הוא בילגן את שיערו ואז סידר אותו לפני שיצא ממנו, רוצה להמשיך לשחק את עצמו לא נרגש.
הוא פתח את הדלת של חדרו והוציא משם את תיקו, גם שם הוא לקח מנוחה קטנה משון הקשוח ודיבר לעצמו, אומר שהוא יכול לעשות את זה.
שון יצא מהחדר וסגר את הדלת, מכניס את המפתח לתיקו לפני שהלך למטבח, גורם למייקל להרים גבה כשהוא לקח את כוס הקפה והכניס את הכריך לתיקו מבלי להראות התרגשות מועטה אליו.
שון נשען גם הוא על השיש, הכיור מאחוריו והוא הביט אל האופק, מייקל הביט עליו בשעשוע, רואה איך שהשפתיים האדמדמות של האחר נלחצות על כוס הזכוכית ונושקות לה כששון לגם את השתייה החמימה, מלקק את שפתיו בטבעיות אחרי שבלע את הקפה.
הפרופסור גיחך לעצמו בשקט והזיז את עיניו משון, מייקל תפס את תשומת ליבו של האחר עם גיחוכו, אבל שון המשיך להביט אל האופק, לחוץ מדי בשביל להסתכל על האחר.
-
מייקל שתה במהירות את הקפה שלו, יודע מה הוא עושה, הוא חייך קלות כשסיים את משקה הבוקר שלו לפני שהוא זז למול שון המופתע שקפא במקומו בזמן שלגם מהקפה.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romansשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
