תרפא אותי, פרופסור -פרק 17-

6.1K 412 94
                                    

ג'יין המשיך לבכות כשראה איך שאנשיו של הירו אורזים את חפציו של שון מחדרו, לא מאמין ששון כבר לא יהיה איתו ושהוא הולך לו למקום רע ומרושע.

פול ניסה לגשת אליו מדי פעם אבל ג'יין התרחק ממנו, לא מעוניין לגעת בו או לדבר איתו, השרירי נאנח לעצמו וכיווץ את גבותיו, הולך לשון שעמד ליד הירו, אוחז בידו בשקט ושון חייך אליו קלות, הוא סמך על שומר הראש.
----
"המפתחות" הבלונדיני הלך לשון שהיה כבר בדלת היציאה, נותן לו את מפתחות האופנוע, "תודה" שון לחש בשקט, נאבק בדמעותיו, לא רוצה להכאיב לג'יין עוד יותר, הוא יודע עד כמה שהאחר קשור אליו ודואג לו.

"אני אדבר איתך" האסייתי הצעיר לחש, גומותיו מחייכות לאחראי עליו לפני שהוא נשק ללחיו, "אני אוהב אותך" שון לחש בכנות, אוהב את ג'יין כמו אח גדול ואבא אהוב, "גם אני ילד שלי" ג'יין אמר, נושק למצחו של שון לפני שהירו כחכח בגרונו ומשך את שון החוצה.
-
"אנחנו נדבר" פול אמר לג'יין, "אנחנו לא" הבלונדיני אמר בכעס, "אנחנו נפרדים" ג'יין הוסיף והאחר איגרף את ידיו ונשך את שפתו התחתונה בחוזקה, מביט על ג'יין שהביט עליו בעצבנות, יודע שהוא לא באמת כן עם מילותיו, "אנחנו נדבר" פול אמר שוב בטון עמוק, עיניו חודרות לתוך נשמתו של האחר שרק הזיז ממנו את העיניים, "תלך לזקן שלך" הבלונדיני ירק בגועל, נותן לבן זוגו להיאנח לפני שיצא.

ג'יין צנח על רצפת הבר הריק והמעט מבולגן, מסתכל מסביב ופורץ בבכי, שבור מכל הסיטואציות שקרו בזמן כה קצת.
---
שון בכה בשקט כשיצא מהבר, הוא הרים את עיניו למכונית שהייתה מולו, עיניו נפגשות עם עיניו של מייקל שהביט עליו בדאגה לפני ששון הזיז את עיניו ממנו, מנגב את דמעותיו.

"אני אסע על האופנוע" שון אמר והירו הביט עליו באזהרה, "אם תברח רק ג'יין יסבול" הוא איים ושון הנהן, הוא לחלוטין לא הולך לברוח והירו ידע את זה, ג'יין חשוב לשון יותר מעצמו.
-
האסייתי הסתובב לבר, מסתכל על הבית שלו ומחייך בעצב לפני שהביט על פול שהיה נראה נסער, "אל תשאיר אותו לבד" שון ביקש מבלי להזכיר את שמו של הבלונדיני ופול הנהן, "תהיה איתו" הירו אמר לפול והאחר הנהן במרץ, מרוצה לפחות שהירו מאפשר לו להיות עם ג'יין היום.
-
"אני שמח שהסכמת בסוף" המבוגר אמר בחיוך מרוצה ושון גיחך בזלזול, "כאילו שהייתה לי ברירה" שון ירק בלעג והירו ציחקק, "אני שמח שלפחות לא חטפת התקף" האבא עקץ, נוגע בחולשה של האחר, "מטומטם" שון פלט בכעס והירו החזיק את עצמו מלסטור לאחר, "תעוף לי מהעיניים!" האבא אמר בכעס, "בשמחה" החצי יפני אמר בהרמת גבה לפני שהלך לאופנוע שלו.
-
"תכניסו את הדברים שלו לרכב של מייקל" האחראי הודיע והאנשים שלו הנהנו במרץ ועשו את המבוקש.

שון התמקם על הדו גלגלי, מחכה שהירו ייתן סימן למייקל, וכשהמבוגר עשה זאת, מייקל כחכח בגרונו ונסע משם, שון נוסע אחריו.
----
"עבודה טובה" הירו אמר בחיוך מרוצה לפול שרק הרכין את ראשו, "לך אליו" המבוגר אמר ופול הנהן, "נסיעה טובה" הוא אמר לבוס המרוצה שלו לפני שנכנס לבר, רואה את ג'יין בוכה על הריצפה.
---
"תלך!" ג'יין צעק כשראה את פול מתיישב לידו על הריצפה, "זה גם הבית שלי אחרי הכל" השרירי השיב, מסתכל על הבלונדיני הכאוב.

תרפא אותי, פרופסורWhere stories live. Discover now