תרפא אותי, פרופסור -פרק 29-

7.5K 380 359
                                    

מייקל היה הראשון להתעורר מהשעון המעורר שלו, הוא התמתח במיטה ורק אז פקח את עיניו, מכבה את השעון ולאחר מכן חוזר להביט על שון שישן בתנוחת עובר.

הפרופסור נאנח, חושב על כל מה ששון אמר לו אתמול, "אני מצטער" הוא לחש לאסייתי הישן לפני שהתרומם מהמיטה, הולך להתארגן.

----

"מממ" שון מלמל כשמייקל נשק ללחיו, הוא עדיין היה רדום והבחין בעמעום בדמותו של מייקל שחייכה אליו לפני שהוא חייך אליו קלות בחזרה, חוזר לישון.

הפרופסור חייך וליטף את שיערו השחור, "תישן" הוא לחש לפני שיצא מהחדר, סוגר את הדלת של שון בשביל להרעיש כמה שיותר פחות בזמן שהוא מכין להם כריכים.

-----

שון מלמל דברים לא ברורים, מתמתח על המיטה ומשחרר את גופו המעוגל, הוא שפשף את עיניו ופקח אותן באיטיות, לקח לו כמה רגעים להבין את שינוי הנוף שהוא רואה בגלל שינוי המיטה ואז הוא חייך קלות כשהצליח להבין.

הוא התרומם והביט על הדלת הסגורה בבלבול, לפחות עד שהוא נזכר שמייקל היה בחדר ונשק ללחי שלו, "חמוד" שון מלמל בשקט לפני שהתרומם מהמיטה ולקח לעצמו בגדים ומגבת, יוצא מהחדר.

-

"בוקר טוב" מייקל אמר ושטף את ידיו, רואה את שון יוצא מהחדר ומחייך אליו, "בוקר טוב" הצעיר מלמל בחזרה, רואה את חום השיער הולך אליו.

"ישנת טוב?" מייקל שאל, אוחז בפניו של האסייתי, מרגיש את גומותיו של שון מתחת לידיו כשהצעיר חייך באושר והנהן מעט, "אני שמח" הפרופסור מלמל לפני שנשק קלות לשפתיו של שון המופתע שזז לאחור וכיסה את פיו עם הבגדים.
"ע-עדיין לא צחצחתי שיניים" הצעיר מלמל מתחת למחסום פיו ומייקל גיחך, "זה בסדר" הוא אמר בכנות, לפני שהוריד את ידיו של שון מטה, חושף את שפתיו של הצעיר שוב לפני שרכן מטה, "זה לא משנה לי" הוא הוסיף בלחש, מנשק את שון שוב, הפעם ניקור ארוך וחזק יותר.

"אידיוט" שון מלמל בלחש, סמוק כולו לפני שברח אל תוך המקלחת, גורם למייקל לצחוק, "רוצה שאני אעזור לך?" הפרופסור צעק לדלת הסגורה, משתעשע, "אידיוט!" שון צעק לפני שנכנס למקלחת, מרגיע את חום גופו.

"מכל הפעמים שהוא קורא לי אידיוט, אני באמת אתחיל להיות כזה" מייקל מלמל לעצמו בלחש בזמן שחייך, חוזר למטבח ומכין להם קפה, מוציא כבר קופסת עוגיות בשביל שון.

-

מייקל היה כבר שעון על השיש כששון יצא מהמקלחת, מוציא איתו גל של ניחוח מבושם של סבון, הפרופסור הביט על איך שהצעיר הולך אל חדר הכביסה, לאחר כמה רגעים הוא ראה אותו נכנס לחדרו ולבסוף שון יצא משם עם תיקו, תחבושת חדשה על ידו, סוף כל סוף הוא הולך אליו.

-

שון חייך ולקח את קפה הבוקר החמים שלו , נשען גם הוא על השיש לצידו של מייקל אחרי שלקח עוגייה מהקופסה, נוגס בה מעט ומלקק את הפירורים שנדבקו על שפתיו לפני שלעס אותה בפיו, מביט בשאלה על מייקל שבהה בו בלי סוף.

תרפא אותי, פרופסורWhere stories live. Discover now