מייקל חייך כשראה את שון קם מהכיסא ולוקח את תיקו, השיעור הסתיים והגיע הזמן לצאת מהאוניברסיטה, האסייתי הביט לכמה רגעים על מיר שהמשיך לשבת בכיסאו לפני שהביט על מייקל במבט מובך אבל מזהיר, לא רוצה שמייקל יפלוט משהו על ללכת ביחד הביתה או משהו בסגנון.
-
"אתה בא הבי-" הפרופסור בא לשאול את מה ששון הכי לא רצה שמייקל ישאל והאסייתי פשוט אחז בידו של הפרופסור ומשך אותו החוצה מהכיתה, גורם למיר להביט עליהם בשאלה.
"אל תדבר על שום דבר ליד מיר!" שון הזהיר כשהם היו בדרך לשער האוניברסיטה ומייקל רק שתק והביט על כף ידו של שון שאחזה בחוזקה בכף ידו שלו והוא חייך קלות, מסתכל על האסייתי שמשך אותו כמה שיותר מהר ליציאה.
"להתראות" השומר אמר בחיוך, מביט בשאלה על מייקל שרק חייך אליו כתשובה, "להתראות" הפרופסור מלמל ונתן לשון להמשיך לקחת אותו רחוק מהאוניברסיטה.
רק כשהם עמדו למול כלי הרכב שלהם, הצעיר הבין שהוא אוחז בידו של חום העיניים וניתק במהירות את המגע בזמן שכחכח בגרונו בחוזקה.
-
"אפשר לבוא לבר?" מייקל שאל בחיוך, מכניס את ידיו לכיסיו ומקבל גבה מורמת משון, "אתה גם ככה תבוא, גם אם אגיד לא" הצעיר לחש בבוז, יודע שמייקל לא מקשיב לו והאחר הנהן, שון צדק.
"אז ניפגש שם" חום השיער אמר בחיוך, מתכוון לבלגן מעט את שיערו של שון אבל הצעיר נרתע לאחור והסתובב לאופנוע, מרגיש פתאום חוסר נעימות.
את האמת ששון פחד ממה שהוא מרגיש, הוא לא רגיל להרגיש את זה, במיוחד לא אחרי הרבה שנים שלא הרגיש הרגשה כזאת.
הוא פחד במיוחד מזה שבפעם האחרונה שהרגיש משהו כזה לאדם מסוים, אותו אחד עשה לו דברים נוראיים.
הצעיר נאנח לפני שהוציא את הקסדה שלו ושם אותה על ראשו לפני שהתמקם על האופנוע, מייקל המשיך להסתכל עליו בשאלה, שון לא היה ברור לאחר, הוא יכול להשתנות ברגע אחד כאילו ויש לו שתי אישיויות, זה לא משהו טבעי בעיניו.
---
שון הביט לכמה רגעים על מייקל- שכנראה לא באמת יכל לראות בברור את פניו, לפני שנסע משם, משאיר את מייקל להיאנח לעצמו לפני שגם הוא נכנס אל כלי הרכב שלו ונסע לבר.
--
הצעיר קיבל שריקה כשנכנס לבר והוא קילל בשקט כשראה את ברנדון מנופף לו, אבל השרירי הוריד את ידו כשראה את מייקל נכנס כמה רגעים אחריו.
-
"אכלת?" ג'יין שאל בחיוך אחרי ששון חיבק אותו בחוזקה, נרגע מהנוכחות של הבלונדיני, מרגיש סוף כל סוף בבית.
"לא" מייקל ענה בחיוך, עונה לשאלתו של האחר במקום שון בזמן שהתיישב על הבר והבלונדיני חייך אליו והסתכל על שון, צובט מעט את ישבנו של בעל חסותו שקפץ מהמגע המפתיע והביט עליו בשאלה בזמן ששפשף את לחי ישבנו המעקצץ.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
