"ג'יין" שון לחש, מסמיק כולו כשהבלונדיני חיבק אותו מאחור על המיטה, "מה?" ג'יין שאל בשעשוע מניח את רגלו על המותן של האחר ועוטף אותו אליו, גורם לשון לפעור את עיניו, "ג'-ג'-ג'יין" שון מלמל בחוסר נעימות והבלונדיני צחקק ונאנח, מתרחק משון ונשכב על גבו.
הצעיר נשכב גם כן על גבו, מחזיק את השמיכה בחוזקה ומתכסה עד לגרונו, "אתה לא חייב לישון איתי אם אתה לא רוצה" מנהל הבר אמר ברצינות, מזיז את ראשו ומסתכל על שון שהביט עליו גם כן, "אני לא יודע איך להתנהג" הצעיר אמר בכנות, מחזיק עדיין את השמיכה בחוזקה ומנהל הבר חייך אליו, "כרגיל" הוא ענה לו ושון נאנח, לא יודע מה זה בדיוק הכרגיל שג'יין מצפה לו, "אוקיי" שון מלמל, נשכב על צידו למול ג'יין.
"אני חושב שאני אוהב את מייקל" שון מלמל, רוצה לשתף את האחר והבלונדיני חייך ונשכב גם כן על צידו, "באמת?" כחול העיניים אמר בהתרגשות והצעיר הנהן קלות, "אל תגיד לאף אחד" שון לחש והבלונדיני הנהן, אם שון מבקש אז הוא לא יספר.
"הלב שלי פועם ממש חזק" שון מלמל, מסביר לאחר מה הוא מרגיש כשהוא חושב על מייקל, "א-אתה חושב שהוא ישמח מזה?" הצעיר שאל בחוסר ביטחון וג'יין הנהן, "לחלוטין" הוא השיב, יודע שמייקל יותר מיישמח מזה, "מעניין מה הוא עושה עכשיו" שון מלמל והאחר חייך אליו וליטף את לחיו ברכות, "מי יודע" הוא לחש, "אולי הוא כבר ישן כי הוא צריך ללמד" הבלונדיני הניח לעצמו והצעיר הנהן קלות כשמצא את זה הגיוני.
"אתה מחר חוזר לאוניברסיטה?" ג'יין שאל והאחר הנהן "אני לא אגיע מחר, יש לי ארוחה עם אמא ואבא" הצעיר אמר והבלונדיני נאנח, יודע את זה, גם פול יהיה שם.
"אתה עדיין קורא לה אמא" ג'יין אמר ברוגז והאחר נגס בשפתו התחתונה, "כי היא אמא שלי" הוא השיב וכחול העיניים גלגל את עיניו בבוז, "עם אמא ואבא כאלו, מי צריך אויבים?" המבוגר יותר מלמל והאחר צחקק קלות, יודע שג'יין לא מחבב את ההורים שלו במיוחד, "אל תיתן להם להאכיל אותך שקרים" ג'יין הוסיף והזהיר ושון הנהן, זאת לא הפעם הראשונה שהאחר אומר לו להיזהר בכל פעם שהוא פוגש אותם.
"יופי" ג'יין מלמל בחיוך, מרוצה מכך ששון מקשיב למה שהוא אומר, "אתה תישן אצלם?" הבלונדיני שאל והאחר הניע את ראשו לשלילה, "אני גר לבד כבר מגיל 14, מאז לא ישנתי מעולם איתם בבית" שון הזכיר והאחר נאנח, "לשלוח ילד בגיל 14 לגור בדירה לבד עם בן זוג מתעלל, איך הם עוד יכולים להסתכל לך בעיניים?" הבלונדיני פלט בזלזול והאחר גיחך, "הייתי לרוב בשיעורי פסנתר וסטיבן לא התעלל בי, זה היה נחמד לגור ביחד איתו, הייתה לנו גם מנקה, עכשיו יש לי אחת אחרת" הצעיר אמר וג'יין נאנח, מתרגז על חוסר הידע של המלוכסן.
"בכל מקרה, מחר אשן בבית" שון אמר וג'יין התבאס אבל הנהן לבסוף, הוא לא יכול לכפות על האחר לישון תמיד בבר, "אני חושב שנלך לישון" הבלונדיני החליט, גם ככה מאוחר ושון צריך ללכת מחר לאוניברסיטה, ואת האמת, הוא כבר לא רוצה לנהל עם האחר שיחה, הוא סתם יתעצבן עוד יותר והדבר האחרון שהוא רוצה עשות זה לכעוס על המלוכסן.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
