"אני לא נשאר לחכות" פול אמר לשון שהוציא את עצמו במהירות מהחגירה, "תישאר לישון אצלו" השרירי הוסיף והמלוכסן הסתכל עליו והנהן, מחייך ודומע ביחד, "לך" פול אמר בחיוך ושון הנהן שוב לפני שנשק ללחיו של פול ויצא החוצה מהרכב עם תיקו, רץ אל הדירה של מייקל.
---
שון תיקתק בחוזקה על הדלת, דמעותיו נופלות מעיניו והוא רצה כבר שמייקל יפתח לו, הוא ינקום בו על מה שאמר, הוא יראה לו מה זה להיפרד ממנו, הוא ירביץ לו, יקלל אותו, יגרום לו להתחרט על הכל, הוא לא יוותר לו בכזאת קלות.
ואז מייקל פתח את הדלת.
"מ-מה את עושה כאן?" מייקל שאל, מביט בהפתעה ובחוסר אמונה על הגבר בכניסה שעמד עם עיניים מלאות בדמעות ועם שפה רועדת, מתאפק שלא לפרוץ בבכי.
לא, זה לא הזמן לנקום, זה לא הזמן לקלל או להרביץ למייקל, שון שכח מהכל ברגע שהוא ראה את האחר, הוא לא רוצה לריב והוא לא רוצה לכעוס, ברגע זה הוא רוצה את מייקל, מחר הוא כבר ידאג להכל.
-
שון, מבלי שום אזהרה, אחז בפניו של מייקל וקירב אותו בחוזקה אליו רק בשביל לנשק אותו בכוח בכניסת הדלת, לא מתכוון לשחרר מהאחר.
מייקל ניסה להרחיק את האחר, אבל לא רק ששון היה חדור מטרה, הוא בעצמו התקשה להילחם נגד הצעיר ממנו ועיניו נעצמו באיטיות, וכשידו נחה על לחיו של הצעיר, שון התרחק מהנשיקה.
המלוכסן ניגב את עיניו ודחף את מייקל פנימה בשביל שהוא יכנס גם כן, הוא סגר את הדלת והניח את התיק על הרצפה בזמן שחלץ את נעליו וגרביו ממנו, מביט על מייקל.
"אני זוכר אותך אידיוט!" שון אמר בכעס ועיניו של מייקל נפערו לרווחה, ושוב, מבלי שום אזהרה שון נישק את מייקל בחזרה, מונע ממייקל להגיב על דבריו.
המלוכסן אחז בכתפיו של האחר לפני שקפץ מעלה ועטף את רגליו מסביב למותניו של חום העיניים, שמח שלמייקל עוד נשארו ריפלקסים מהירים כשהפרופסור אחז בירכיו, מאפשר לו אחיזה בטוחה.
ידיו של שון עלו מעלה ואחזו בלחייו של מייקל בזמן שהצעיר העמיק את הנשיקה, דמעותיו עוד ממשיכות לרדת מטה, מתחברות עם הדמעות השקטות של מייקל כשפרצופים של השניים התחברו יחדיו.
---
"ר-רגע" מייקל פלט לנשיקה, גורם לשון להתרחק מעט כשהצעיר שמע אותו בוכה. שון פקח את עיניו והסתכל עליו עם העיניים השחורות והלחות שמייקל הצליח לזהות. "אתה זוכר הכל?" מייקל שאל, חנוק מדמעות ושון הנהן, "הכל, חתיכת אידיוט" שחור השיער אמר, מנגב את דמעותיו של חום העיניים, "הכל?" הפרופסור שאל שוב ושון הנהן, "הכל, גם את היום שנפרדת ממני" הצעיר אמר ומייקל שתק, "וגם את אחרי התאונה, שאמרת שאתה אוהב אותי" שחור העיניים הוסיף, מלטף את לחייו של מייקל.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romantizmשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
